חסידות צאנז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף צאנז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים מצאנז מייסד השושלת
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי צבי אלימלך הלברשטאם
רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד שערי הוראה

חסידות צאנז, יסודה מהרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.

יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות במסירת נפש, מתוך התמדה עצומה ודביקות בתורה.

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה מי לנו גדול באחרונים ממנו.[1]

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: זוהר הקדוש השל"ה הקדוש, אור החיים הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה תעניות על כך[2].

עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג האדמו"ר לומר פלפול תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה.

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות מפעל הש"ס העולמי להחדרת לימוד התורה בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי גמרא, החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', חבר לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד התורה ואת האהבה ללומדיה.

יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג[עריכה]

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל בא לארצות הברית בשנת תש"ו, לאחר שניצל בניסים מאימי השואה, וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.

בשנת תשט"ו בא לארץ ישראל. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא מקנא בליובאוויטש.[3]

לאחר פטירתו בתמוז תשנ"ד, ממשיכים את דרכו, בנו הרב צבי אלימלך הלברשטאם בארץ ישראל המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב שמואל דוד הלברשטאם בברוקלין (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).

רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.[4] רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. [5]

רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב אליהו שמרלר ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב אהרן וידר, רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, חותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. הרב בנימין ווילגער, מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד.

רבי נפתלי הלברשטאם[עריכה]

האדמו"ר מגריבוב, הרב רבי נפתלי הלברשטאם בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק גריבוב ורב הצעיר דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד ומשם הגלה לסיבור במסירת נפש לא אכל מאכלות האסורות ולא חילל שבת קודש ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה התפילין שקיבל מאביו כשנעשה בר מצוה, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בבארא פארק, למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי הריי"צ ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.


לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב בקרית יואל מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מאלקסנדר.

הרב נפתלי שמרלר[עריכה]

הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר ומחבר הספר "הלכות גדולות".

בשנת תשס"ח בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".

בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".

קישורים חיצוניים[עריכה]

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

הערות שוליים

  1. שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)
  2. מגדל עוז.
  3. חב"ד אינפו
  4. בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד.
  5. ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.