קנאה
רגש הקנאה הוא אחד הרגשות החזקים ביותר הקיימים אצל האדם שעלולים להתעורר כאשר אדם משווה את עצמו לאדם אחר, ברצונו להגיע להישגים שלו, למעמד שלו, או כל דבר אחר שיש לזולת יותר ממנו.
אף שבאופן כללי חז"ל גינו את מידת הקנאה, כיון שהיא יכולה לגרום לאדם לתסכול עז שיביא אותו למעשים בלתי רצויים, עד ששלמה המלך אמר עליה שהיא 'קשה כשאול', יש למידה זו גם היבט חיובי כאשר היא מניעה את האדם לפעולות חיוביות וגורמת לו לחתור גם הוא להישגים והצלחות, כפי שבא לידי ביטוי בדברי חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה".
מהיעודים העיקריים של ימות המשיח, הוא עולם ללא קנאה ותחרות[1].
תוכן עניינים
במקורות[עריכה]
בתורה שבכתב מתוארים מקרים רבים הקשורים בקנאה: קין מקנא בכך שהקב"ה קיבל דווקא את קרבנו של הבל והורג אותו[2], הפלשתים מקנאים בהצלחתו של יצחק אבינו וסותמים לו את הבארות[3], רחל מקנאת בלאה על כך שזוכה לילדים ולקרבה גדולה יותר מיעקב[4] השבטים מקנאים ביוסף הצדיק על כך שזוכה לחביבות מיוחדת מאביו מתגרה בהם ומשליכים אותו לבור במטרה להורגו ולבסוף מוכרים אותו לישמעאלים[5], שאול המלך מקנא בדוד המלך שזוכה לתשבחות גדולות יותר מהעם ומנסה בהמשך להרוג אותו[6], ועוד.
המשנה באבות[7] מונה את הקנאה בין הדברים המוציאים את האדם מהעולם.
על גודל השלילה של הקנאה ניתן ללמוד מדברי שלמה המלך במשלי: 'קשה כשאול קנאה' היות שהיא עלולה להביא את האדם לידי מיתה[8].
הרבי מצביע על העובדה שהקנאה היא המקור לכל החטאים, כיון ששורש החטאים הוא בחטא עץ הדעת, והוא עצמו הגיע בעקבות הקנאה שקינא הנחש הקדמוני בחווה אמנו[9].
חכמי ישראל בדורות מאוחרים יותר הוסיפו כי "לכל השנאות יש תקנה, חוץ משנאה הבאה מחמת קנאה, שאין לה תקנה לעולם"[10].
בשל גודל החשש מהגעה למצב של קנאה, קבעו חז"ל וכך נפסק גם להלכה ש"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים", כדי שלא יקנאו זה בזה[11].
מקרים בהן אין קנאה[עריכה]
חז"ל קובעים ש"בכל אדם מתקנא – חוץ מבנו ותלמידו"[12].
המהר"ל מוסיף ומציין כי הקנאה קיימת רק בין בני אדם הרואים את עצמם כשווים זה לזה, אך כאשר ברור לאדם שאינו עומד במקומו של הזולת ואין לו גם את האפשרות הפוטנציאלית לכך - אינו מקנא[13].
קנאה חיובית[עריכה]
בשונה מהקנאה הגורמת לאדם לשפלות ונחיתות, כאשר האדם מקנא בחברו והדבר גורם לו להשקיע ולהתאמץ יותר על מנת להצליח, הופכת הקנאה לדבר חיובי ומועיל[14], כמאמר חז"ל: "קנאת סופרים – תרבה חכמה"[15], ובדומה לכך בדברי שלמה במגילת קהלת[16]: "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה – כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ"[17].
וכך קבע הרבי בפתגם שכלל בלוח היום יום אותו ערך: "בעניינים הגשמיים צריך להסתכל במי שהוא למטה ממנו, ולהודות להשי"ת כי טוב על חסדו אתו עמו. בעניינים הרוחניים צריך להסתכל במי שהוא למעלה ממנו ולהתחנן לה' שייתן לו דעה טובה להתלמד ממנו וכוח ועוז שיוכל לעלות בעילוי אחר עילוי"[18], ובאחד ממכתבי העצות ששיגר לבחור ישיבה, כתב לו שלא רק שלא ידחיק את רגושה הקנאה שיש לו כלפי חבריו לספסל הלימודים, אלא אדרבה, עליו להרבות במידה זו ולהוסיף בקנאה[19].
בנוסף, ישנם מקרים בהן על פי הלכה בית דין לא מורה כיצד יש להכריע בדין, אך מי שנוהג בצורה לא ראויה 'קנאים פוגעים בו', כפי שהיה במעשה זימרי, נשיא שבט שמעון, שחילל את קדושת ישראל, ופנחס שראה זאת קינא את קנאת השם ופגע בו, ועל כך זכה לשכר ושבח מיוחד[20].
בתורת החסידות[עריכה]
בספר התניא[21] כותב אדמו"ר הזקן שאף שלאדם אין שליטה אם יעלה בליבו רגש של קנאה, העבודה המוטלת עליו היא כיצד להתמודד עמו ולתעל אותו לאפיקים חיוביים ומועילים.
אדמו"ר הצמח צדק מבאר[22]. את מאמר חז"ל שהקנאה גורמת ל'ריקבון' גם בנוגע לקנאה החיובית, שכאשר אדם מתעורר ב'קנאת סופרים תרבה חכמה', היא גורמת לריקבון במידות של הנפש הבהמית[23].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בעקבות תחרות כתיבה: 'תמים' בן 20 חיבר ספר | צפו בפרק
- שניאור אשכנזי, אל תדחיק, תקשיב - מה צועקת הנפש כשהיא מקנאה • וידאו, שיעור לפרשת קורח תשפ"ב
- שניאור אשכנזי, קנאה יכולה להיות דבר מסוכן
- מה עושים עם הקנאה?, מערך שיעור בתכנית 'נרות להאיר' של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש
- מקנאים? אתם לא לבד
- הרב יחיאל קוצר, קנאה יכולה להרוס את החיים, כך ניתן בקלות לנטרל אותה לחלוטין
- ד"ר יחיאל הררי, קשה כשאול קנאה
- שלמה רייניץ, איך מתמודדים עם קנאה בין האחים
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב.
- ↑ בראשית ד, ה.
- ↑ בראשית כו, יד.
- ↑ בראשית ל, א.
- ↑ בראשית לז, כז.
- ↑ שמואל א' יח, ח.
- ↑ פרק ד' משנה כ"א, על פי דברי הפסוק במשלי יד, ל: "ורקב עצמות קנאה".
- ↑ וכן אכן מספר המדרש אודות משה רבינו, דברים רבה ט,ט: "הלך משה לשמאלו של יהושע ונכנסו לאהל מועד. ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר מה אמר לך הדיבור? א"ל יהושע: כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך?! צעק משה: מאה מיתות ולא קנאה אחת! ושלמה מפרשה בשיר השירים: 'כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה' – זו אהבה שאהב משה ליהושע והסתלק בקנאתו בו".
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תשי"ט, ושם, ששנת העיבור היא התיקון לקנאה, ראו שם.
- ↑ מבחר הפנינים שער מח. כד הקמח אות קנאה.
- ↑ רמב"ם הלכות ערכין פ"ו הי"ד.
- ↑ מסכת סנהדרין קה,ב.
- ↑ אור חדש, עמוד פ"ו.
- ↑ ראו פרד"ס חב"ד 19 עמוד 261: מעלותיה של קנאה חיובית.
- ↑ מסכת בבא בתרא כא, א.
- ↑ פרק ד' פסוק ד.
- ↑ וראו ילקוט שמעוני תהלים סימן תשכח אמר הקב"ה: תקנא!, שאלמלא הקנאה אין העולם עומד, אין אדם נוטע כרם, אין נושא אשה ואין בונה בית. אלמלא שקינא אברהם במלכי צדק, לא היה קונה שמים וארץ". בראשית רבה ט', ז' שכתבו על כך שאלולי יצר הרע - לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד ולא נשא ונתן.
- ↑ היום יום כ"ד חשוון.
- ↑ אגרות קודש יח עמוד קנז: "במענה למכתבו... בו כותב אשר סובל מהעניין דקנאת סופרים, שמקנא חבריו המתמידים בלימוד יותר ממנו אף שגם נפשו חשקה בלימוד התורה בהתמדה ושקידה. ולפלא הדבר סגנון כתבו, שהרי אדרבה אמרו חז״ל 'קנאת סופרים תרבה חכמה' שלכן פשוט שעליו להרבות מדה האמורה על מנת להרבות בהתמדה ושקידה ועי"ז תתרבה הצלחתו בלימודים, וכבר ידוע מעלת מדה האמורה מיוסד על הכתוב 'ותקנא רחל באחותה'".
- ↑ ראו גם מן המעין - קנאת השם.
- ↑ פרק י"ב.
- ↑ אור התורה ויצא ד"ה ותקנא רחל באחותה. אגרות קודש חלק י"ז אגרת ו'רע.
- ↑ שנמשלו לארז, עליו מדובר במאמר חז"ל שבת קנב, ב.
