סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

יהדות מרוקו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מרוקו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו
התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז במרכז התמונה הרב שלום משאש ראב"ד מקנאס ורבה הראשי של מרוקו
בניו יורק הרב שלום מאשאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב ידידיה מונסוניגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב דוד בוסקילה (שני מימין) בסיומה של תהלוכת ל"ג בעומר, י"ח באייר תש"נ יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי

מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות יהודיות מפוארות הנימנות על יהדות ספרד, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים[1].

בהקפות של ליל שמיני עצרת ה'תשל"ו בחר הרבי בר' יהודה לייב רסקין כהנציג של מרוקו באו"ם החסידי.

הוראת אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר[2]:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.

על יסוד דברים אלה החלה עבודת החינוך והרבצת התורה במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב מיכאל ליפסקר - לאחר שהרבי כתב לו שזו הייתה הוראתו של הרבי הריי"צ בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס בחודש אייר תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב רפאל ברוך טולידנו[3]:.

בחודש חשוון תשי"א נלווה אליו הרב שלמה מטוסוב, שהיה גם השליח הראשון אותו שלח הרבי עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב סעדיה ליברוב, בשנת תשי"ג, לעיר מידלט; הרב שלום איידלמן בשנת תשי"ט והרב יהודה לייב רסקין, בשנת תש"כ, לעיר קזבלנקה.

הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.

מוסדות חב"ד במרוקו[עריכה]

הרב בנימין אליהו גורודצקי שליח חב"ד לצפון אפריקה מחלק לחיים לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו

מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ. מוסדות חב"ד במרוקו כללו בתי מדרש למורים, ישיבות לצעירים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד.

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית שכללה מאות בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, התעמקו בה ועסקו בעבודת התפילה.

בנוסף התקיימו במרוקו בתי החינוך בית רבקה לנערות שחינכו אלפים רבים של נערות בדרך ישראל סבא.

בשישים עיירות וכפרים התנוססו בתי החינוך החב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה ובמקנס. הפעולות נשאו פרי ובני מרוקו אלה הצליחו בחינוכם והשתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו[4]:.

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[5]: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו חסידי חב"ד בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו.

הפעילות כיום[עריכה]

כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו מרת חנה[6].

איגוד יוצאי מרוקו[עריכה]

איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי הרב יוסף יצחק מטוסוב, הרב שניאור זלמן גורליק ומר יצחק מרציאנו.

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, בראשותם של הרב מיכאל ליפסקר והרב שלמה מטוסוב ויבלחט"א הרב שלום איידלמן.

הארגון מארגן כינוסים לבוגרים, מוציא ירחון ומקיים פעילויות נוספות.

הרבנים הראשיים במרוקו[עריכה]

במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.

לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. הרבנים הראשיים המאוחרים יותר היו בקשר טוב ושיתוף פעולה עם מפעלות החסד של חב"ד להלן רשימת הרבנים הראשיים:

  • הרב רפאל אנקווה
  • הרב יהושע בירדוגו
  • הרב שאול אבן דנאן
  • הרב מיכאל יששכר אנקווה
  • הרב שלום מאשאש - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל
  • הרב ידידיה מונסונייגו - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
  • הרב שמעון סויסה
  • הרב אהרון מונסונגו - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.
  • הרב יאשיהו יוסף פינטו - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.

תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.

שלוחים במרוקו במשך השנים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

כריכת הספר 'חב"ד במרוקו'
כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד'

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לפי אתר משרד החוץ הישראלי חיים היום במרוקו כ-3,500 יהודים
  2. ספר הצאצאים עמ' 195
  3. חב"ד במרוקו ע' 19-21
  4. חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
  5. חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך
  6. חב"ד במרוקו עמוד 366.
  7. אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366
  8. אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360