ארפוד

ארפוד - עיר קטנה במרוקו, בה כיהנו כרבני העיר, המקובלים הגאונים הבבא סאלי והבבא מאיר. בארפוד היו מוסדות חב"דיים במשך עשרות שנים, והם נוהלו על ידי רבני העיר יחד עם חב"ד.

שליח הרבי מגיע לארפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשר קרוב נוצר בין שליח הרבי למרוקו, הרב שלמה מטוסוב לקהילה היהודית בארפוד. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.

ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר וחתנו הרב עמינדב מכלוף קריספין^[1].

הבבא סאלי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא כיהנו כמנהיגי ורבני ארפוד, ובשנת תש"ה הרב יצחק אבוחצירא עלה לארץ הקודש, ומאז הבבא סאלי כיהן כרבה היחיד של ארפוד עד קיץ תשי"א אז עלה לארץ הקודש.

על התחלת הקשר של הבבא סאלי עם חב"ד והרבי מסופר בספר תולדות חב"ד במרוקו: "בחודש אייר תשי"א, הגיע הרב שלמה מטוסוב לארפוד והקים במקום תלמוד תורה בסיוע הבבא סאלי. בתקופה הבאה פעלו יחד להרחבת התלמוד תורה, ולהצלת ילדים יהודיים מלימודיהם בבית הספר צרפתי בו למדו לימודים זרים בלבד. בין הרב מטוסוב והבבא סאלי נוצר קשר מכתבים רצוף, ולעיתים כשהיה הרב מטוסוב יוצא למסעותיו ומגיע לארפוד הרחוקה, היה נפגש עם הבבא סאלי ויחד המשיכו לפעול למען יהודי הקהילה בכלל וילדיהם בפרט"^[2].

הרב מטוסוב במהלך ביקוריו בארפוד התארח בבית הבבא סאלי, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הרב מאיר אבוחצירא – הבבא מאיר – יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות. ולעיתים היו משוחחים יחדיו הבבא סאלי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב. בשיחות אלו דובר גם אודות חילוקים בין ספרדים ואשכנזים במנהגים המבוססים על הקבלה, אודות ספר התניא ועוד^[3].

הבבא מאיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשי"א מונה הבבא מאיר לממלא מקום אביו הבבא סאלי (לאחר שעלה לארץ הקודש) כרב ואב"ד ארפוד וקיבל על כך אגרת ברכה מהרבי מתאריך ג' מר חשוון תשי"א, שם מבאר לו הרבי את הביטוי "מרא דאתרא":

מה שכותב כת"ר ששיגר לי מכתב מבשר טוב שנתמנה לראב"ד בעיר ארפוד ואגפי', הנה כנראה לא הגיעני מכתב הנ"ל. אבל ברכה בכל עת זמנה הוא, ואאחל לכהדר"ג שליט"א ברכתי להצלחה מופלגה במקומו החדש לכהן פאר בתור מרא דאתרא, וכידוע פירוש כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, שהענין כפשוטו מרא מלשון אדנות ובעלות, שהמרא דאתרא הוא האדון והבעלים בעיר ולא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות^[4]

.

עמד בראש מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד בארפוד.

עם התמנותו לרבה של העיר במקום אביו, התמנה גם למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארפוד, וכאשר ילדיו גדלו הכניסם ללמוד במוסדות חב"ד. ניהול מוסדות חב"ד בארפוד, בוצע בפועל על ידי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב והכל בתיאום מופלא. למרות המרחק וקשיי התחבורה, הרב מטוסוב פקד לעיתים את ארפוד ונפגש עם הבבא מאיר. ובפגישות אלו עלו נושאים חשובים כמו תוכן הלימודים ותקציב למוסדות בארפוד ובכפרים שסביבותיו. הרב מטוסוב על פי הוראות הרבי, דאג לתקציב מוסדות חב"ד במרוקו, באמצעות ארגון הג'וינט ומתרומות שגייס ושיגר סכומי כסף נכבדים אל הבבא מאיר, אשר חילקם כמשכורות והשקיע בפיתוח מוסדות חב"ד בארפוד ועוד. בשנים הבאות התמנה הרב עמינדב מכלוף קריספין למנהל התלמוד תורה ולאחר מספר שנים הרב קריספין לפי הוראות הרבי התחתן עם בת הבבא מאיר והמשיך לנהל את מוסדות חב"ד בארפוד^[5].

המנהל הרב קריספין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר ימים לאחר י' שבט תשי"א, הורה הרבי לר' בנימין אליהו גורודצקי לשלוח אותו לשליחות בקזבלנקה שבמרוקו שם עבד בישיבת חב"ד יחד עם הרב שלמה מטוסוב. בחודש סיון תשי"ג נשלח הרב עמינדב מכלוף קריספין לארפוד לנהל את מוסדות חב"ד שהוקמו בשנים הקודמות על ידי הבבא סאלי והרב שלמה מטוסוב, ובתקופה המדוברת נוהלו על ידי הבן הבבא מאיר והרב מטוסוב, ובמשך הזמן מונה למנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, במחוז תפיללת בכלל וארפוד בפרט.

כל עבודתו נעשתה תחת אחריותם של הבבא מאיר והשליח הרב שלמה מטוסוב, ועל כל הנעשה דווח תדיר לרבי, והתקבלו הוראות ומענות^[6]. בתשט"ז נישא למרת סוליקא בתו של רבי מאיר אבוחצירא. והשידוך היה מאת הרבי.

הרב אליהו אבוחצירא קרוב משפחתו של הבבא סאלי, כיהן כמורה בישיבה בארפוד, לימים כיהן כרבה של נוף הגליל ובשנותיו המאוחרות כראש קהילת משכנות שמואל באשדוד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרקים - ארפוד, בבא סאלי, בבא מאיר, הרב קריספין
הרב שלום בער וולפא, שמן ששון מחבריך חלק א, פרק משפחת אבוחצירא
הרב שבתי ויינטרוב, האיר פני המזרח
אור המאיר, אורחותיו והליכותיו בקודש של האדמו"ר הקוה"ט...סידנא בבא מאיר זיע"א, הוצאת מכון אור לישרים, תשפ"ג [בפסקא "עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", עמ' 148-147].