שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער וולפא
לידה	תש"ח
מקום מגורים	ביתר עילית
השתייכות	חב"ד
תחומי עיסוק	מרבני חב"ד בארץ הקודש, ראש מכון הרמב"ם השלם
תפקידים נוספים	יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', המטה העולמי להצלת העם והארץ ומראשי הפעילים בחב"ד למען שלימות הארץ.

תולדות חיים

הרב שלום דובער וולפא נולד בי"א באדר א' שנת תש"ח (1948) בירושלים לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' עזריאל זעליג סלונים) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד בתומכי תמימים כפר חב"ד ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' תשכ"ו בתומכי תמימים המרכזית 770.

על פי הוראת הרבי, עבר לאחר נישואיו להתגורר בקריית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד קריית גת, ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.

כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.

בשנת תשנ"ב תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה. בשנת תש"ע עבר לגור בביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

פעילותו הציבורית

שלימות הארץ

הרב שלום דובער וולפא מקבל כוס של ברכה מהרבי

בשנת תש"מ (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת תשמ"ב (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "שלום שלום ואין שלום" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת תשנ"ח הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, בשנת תשס"ה עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות ההתנתקות יזם את הקמת מוזיאון גוש קטיף בירושלים. במוזיאון מידע רב על ההתיישבות היהודית בחבל עזה מתקופות קדומות ועד ההתנתקות. מטרת הקמת המוזיאון היתה למנוע הישנות של נסיגה דומה בעתיד.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

בחודש חשוון תשס"ט רשם יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות אלי ישי.

במלחמת חרבות ברזל, פירסם בשבועון בית משיח ובחב"ד אינפו, מאמרים המצדיקים את המלחמה בהובלת ראש הממשלה.

הרבי ופרסומו כמלך המשיח

מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ט ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בשנת תשמ"ג החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת תשמ"ד והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים משה פיינשטיין וזלמן שמעון דבורקין וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, הרב חודקוב, שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: "פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו".

בי"א ניסן תנש"א קיבל הוראה מהרבי "בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח". לאחר אמירת השיחה הידועה ודבר מלכות תזריע מצורע שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח, פנה אליו אחד מחברי בית דין רבני חב"ד, ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם ידידים מבינים והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא בחשוון תשנ"ב בשם יחי המלך כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך.

בחורף תשנ"ב הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מי"ג אדר א' תשנ"ב "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה". אמנם מאידך, בט"ז אדר א' תשנ"ב, ענה הרבי לאנ"ש בלוד שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ' אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים שחפצו לבטל את השיעור: "אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות". בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת תשנ"ג כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב יהורם אולמן מאוסטרליה ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה. כך גם להרב צבי גרינבלאט אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו.

בשנת תשנ"ד כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה קליין מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי בד"ץ קראון הייטס. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת תשס"ט הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

ביתר

בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת תש"פ הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת תש"ע כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

ספריו

הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות'

שער הספר לקט שכחת הפאה

• דעת תורה - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
• שלום שלום ואין שלום, תשמ"א.
• גדולי תורה על החזרת שטחים - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על ארץ הקודש וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין שלמות הארץ. יצא לאור בשנת תשמ"ב בהוראת הרבי לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
• ידבר שלום (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת "חידושי" המ' דספר 'אבי עזרי'. (ניסן) תשמ"ז-תנש"א. מהספר הודפסו שני תדפיסים: רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר הרמב"ם. טבת תשמ"ח וובערת הרע מקרבך עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם. ניסן תשמ"ח.
• כי הם חיינו - מושגים ביהדות. תנש"א.
• יחי המלך (ספר), תשנ"ב.
• קבלת פני משיח צדקנו, שאלות ותשובות בשיחות הרבי מהשנים תנש"א-תשנ"ב. ניסן תשנ"ב.
• יחי המלך המשיח - ביאור גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח - על יסוד סימני בחזקת משיח המופיעים במשנה תורה לרמב"ם. יצא לאור בחודש חשוון תשנ"ג, בהסכמתם של הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, פנחס הירשפרונג, משה שטרן, מאיר מזוז, בד"ץ קראון הייטס ושל כל רבני חב"ד בארץ הקודש.. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
• מבשר טוב - שאלות ותשובות בנושאי משיח וגאולה במשנת הרבי. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של נחייג ונשמע. יצא לאור בחודש חשון תשנ"ד.
• הנסיון האחרון - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש מנחם אב תשנ"ד בקריית גת.
• ספר סופר וסיפור - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו.
• שמן ששון מחבריך (ארבעה כרכים - תשנ"ח-תשע"א).
• פרדס שלום - שער ההלכה - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות שבת, הלכות פסח, בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
• פרדס שלום - שער החסידות - עיונים במצות אחדות ה' על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, יחודא עילאה ויחודא תתאה, עולם האצילות, חומר וצורה בנבראים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
• אוצר חידושים בש"ס - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת קה"ת, תשנ"ט.
• לקט שכחת הפאה - יסודות ומקורת לחובת לבישת פאה נכרית - תשובה לרב מאיר מאזוז, תשנ"ט.
• ותורה יבקשו מפיהו - מקורות למנהגי חב"ד ולשיחות הרבי, תשובה לרב מאיר מאזוז, תש"ס.
• המותר בפיך - ביאור בתניא פרק ל"ז - תשובה לרב יעקב ישראל קנייבסקי, תשס"ב.
• יקם שערה לדממה - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - תשס"ד.
• בין אור לחושך - שיטת חב"ד בנושא אתחלתא דגאולה והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. תשס"ו.
• הרמב"ם השלם על הלכות שבת (שמונה כרכים). תשס"ז-תש"פ.
• עבד מלך - ביוגרפיה של ר' עזריאל זעליג סלונים, סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג סיוון תשס"ח.
• תומת ישרים תנחם תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת יחזקאל סופר.
• משמיע שלום - ספר שיצא לקראת חתונת בנו.

משפחתו

• אחיו הרב מנחם מענדל חיים ברוך הלוי וולפא - שליח הרבי לעיר נתניה.
• בנו, הרב עזריאל זעליג וולפא (ביתר) - מחנך בישיבת חב"ד ביתר.
• בנו, הרב צבי הירש וולפא - משלוחי הרבי בישוב עומר.
• בנו, הרב יוסף גדליה וולפא - ביתר עילית.
• חתנו, ר' אהרון סלומון, קרית מלאכי.
• חתנו, הרב נחמיה וילהלם - שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד.
• חתנו, הרב בנימין זאב גנדל - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
• חתנו, הרב דובער פרבר - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריות.
• חתנו, הרב אסף חנוך פרומר - משפיע ישיבת תומכי תמימים חיפה.
• חתנו, הרב יונתן שפיצר - שליח הרבי בשכונת מנחם בגין בצפת, ומנהל 'בית חב"ד מגן דוד אדום'.
• חתנו, הרב אברהם בקרמן - מנהל מכון חיה מושקא - מוסקבה.
• חתנו, הרב מנחם פלמן - שליח הרבי לישוב עומר.

לקריאה נוספת

• מוסף 'התמים' בשבועון בית משיח, גיליון לחודשים ניסן-אייר תש"ע. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.

קישורים חיצוניים

[gushkatifmuseum.com אתר מוזיאון גוש קטיף] - (הרב וולפא היה בין מקימי האתר)

• מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
• כל הכתבות של הרב שלום דובער הלוי וולפא באתר הגאולה
• מאמר תגובה של הרב וולפא למאמר הרב טוביה בלוי בענין זהות משיח - מתוך חב"ד אינפו.
• "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול" - ראיון נוקב בשבועון בית משיח.
• מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין - אתר חב"ד אינפו
• כמעיין המתגבר יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר
• שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת
• מנחם זיגלבוים, פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר, ראיון בשבועון בית משיח שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ
• הערות על המצב: קודחים חור בספינה, ושואלים לאן נעלם הקב"ה?! באתר הגאולה
• חוברת דרך אמונה בחרתי להורדה באתר הגאולה
• לא נבחר בכם! באתר הגאולה
• כבר 17 שנה לגירוש: כשחסידי חב"ד התכנסו לזעוק באתר הגאולה

הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע"

וידאו

• הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"
• הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)
• הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף
• הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו
• הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה
• מתנחל חדש בביתר עילית
• הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)
• הרב וולפא: אין במי לבחור, רק במלך המשיח באתר הגאולה
• שלימות הארץ • צפו: נאום הרב שלום דובער וולפא ב"התוועדות המרכזית" באתר הגאולה

כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף (חשוון תשפ"ד)