זמרוני זליג ציק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף זמרוני ציק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זמרוני זליג ציק
לידה כ"ט חשון תש"ט
פטירה ט"ז סיון ה'תשע"ח
מקום פעילות בת ים
תפקידים נוספים יושב ראש האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. עורך עיתון הגאולה ושיחת הגאולה. חבר באיגוד המשפיעים ובמטה משיח בארץ הקודש. משפיע בישיבות תות"ל באר שבע ומלך המשיח.
רבותיו הרב מאיר בליז'ינסקי, ר' מענדל פוטרפס. הרב יוסף בא-גד.
תלמידיו הרב ניסים לגזיאל, הרב משה דיקשטיין, הרב טוביה דורון, הרב אלעזר פרץ, הרב אילן חיון, הרב בן ציון פרישמן, הרב גיא מלכה, הרב יצחק רחימי, הרב חיים ציק, ר' עמי מיימון.
הרב ציק ב770
הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר'

הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט חשון תש"טט"ז סיון ה'תשע"ח) היה שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר בת ים, משפיע, וממייסדי איגוד המשפיעים שתחת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יושב ראש האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, חבר הנהלת תומכי תמימים באר שבע וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

תולדות חיים

נולד בכ"ט חשון תש"ט לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה בכפר חב"ד. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

התקרבותו לחסידות חב"ד

בשנת ה'תשכ"ז לערך גוייס לצבא, וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה מלחמת ששת הימים. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מספר התניא. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת בכפר חב"ד. באותה שבת ביקר הרב ציק בישיבה שם למד עם תלמידי התמימים מתורת החסידות, ונפשו נקשרה בתורה זו[1]. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר בית הספר למלאכה, שהיה ברשותו חת"ת. יחד התחילו ללמוד ליקוטי שיחות של הרבי שחולקו בבית הכנסת.

בשנת תשכ"ח התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור בבני ברק סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ליחידות אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש"מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה"

הורי אשתו הכירו את הרב גדליה אקסלרוד מרמת גן, וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב מאיר בליז'ינסקי[2].

כמדריך בישיבת נחלים

בשנת ה'תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי, והרב יוסף בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים (חלקם אף נהפכו לחסידי חב"ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות חג הפסח בשנת ה'תש"ל התבקש לסיים את תפקידו.

אצל הרבי

באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב דוד נחשון, הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש אייר. כשהגיע ל-770 כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו "יעשה כעצת הנהלת הישיבה". הנהלת הישיבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית" במסגרת ה"קבוצה" תשל"א. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

ביחידות הראשונה

הרב ציק רצה מאוד להיכנס ליחידות, אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש"הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!".

בי"ג בתמוז הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו בחור ודיבר איתו על האמונה ברבי כמשיח, אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה שאידיש קשה לו, והרבי החל לדבר בלשון הקודש. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב "הרי כבר כתבת". במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שני נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שני הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב להתוועד עם חבריו התמימים, אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"

חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי ועליהם זכה לתשובה:

  • האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - תשובת הרבי: "שאלת רב מורה הוראה"[3]
  • האם למסור הרצאות בנושא "אמונה וידיעה". תשובת הרבי: "אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר".
  • במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו צומות רבים כהודאה להשם על הצלתו. תשובת הרבי: "מבואר בתניא שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז, אלא יפדה אותם בצדקה ובתוספת יראת שמים".
  • באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. תשובת הרבי: "אבל בדרכי נועם".
  • שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול זקן במשפחה ובישיבה. תשובת הרבי: "מה שאסור על פי שולחן ערוך - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ במשפיע".
  • בנוגע למקום מגורים בעתיד, ענה הרבי שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי מצוות עליהם לגור שם ולהוסיף בהפצת המעיינות.
  • על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, השיב הרבי: "להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים"[4].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

השליחות בבת ים

לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי[5] לקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"מבצעים" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

מבתי חב"ד הראשונים

בקיץ ה'תשל"ד הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר תשמישי קדושה. בשנים אלו עדיין לא פעלו הרבה[6] "בתי חב"ד" בארץ והרעיון היה די חדש. בשל כך התקשר לרב חודקוב, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום ובשטורעם גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את חמשת המבצעים[7], והתקבל האישור.

יש אומרים, שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על בדיקת מזוזות, חלוקת קופות צדקה ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות. כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום בשורת הגאולה הגדולה שיצאה משם במשך השנים וכן כינוי זה מוטבע בכל הפרסומים היוצאים על ידי מוסדותיו.

אצל הרבי בפעם השנייה

הזוכה בגורל של חודש תשרי תשל"ה הרב זמרוני זליג ציק נואם בכנס הארצי של חסידי חב"ד של אותה שנה

בחודש אלול אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע התוועדות. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:)"איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד לחיים עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?". כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:)"זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות..".

באותו ביקור במהלך חלוקת המשקה בהתוועדות שבת בראשית קיבל מהרבי בקבוק עבור הפעילות בבת ים[8].

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק בחינוך.

בשליחות

הרב זמרוני ציק נואם בהתוועדות מרכזית לכבוד י"א בניסן ה'תשע"ג

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'תשל"ז בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'תשל"ט פתח את ישיבת הדר התמימים בת ים שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'תשמ"ב.

ערך מורחב – הדר התמימים בת ים

בסוף שנות הלמ"דים קיבל הרב ציק מהרבי את קונטרס אהבת ישראל - בתור משפיע. מאז שימש כמשפיע אנ"ש בבת ים וכ"עשה לך רב" של רבים.

בשיחת טלפון באב תש"מ אמר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב לר' אפרים וולף שנתקבל מכתב מהרב זמרוני והורה לו שצריך שיהיה שימת לב לעניניו, ולעורר את השייכים לזה כצא"ח, ארגון הגג וכיוצא בזה ולצד זאת לחזק את הארגונים הללו שיעשו גם לבד[9].

בחודש כסלו תשמ"א אמר לו הרבי ביחידות בקשר לפעילותו בבת ים: "עפ"י הדו"חות האחרונים שהגיעו אלי - הרי הצלחת הפעילות היא למעלה מן המשוער. ברם מכיון שלטוב אין גבול - הרי שיהא זה ביתר עוז וביתר שאת. (והוסיף:) שלא יחסר בכח אדם ולא בתקציב"[10].

בכ"ג חשוון תשמ"ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בכתב ידו הקדוש: "ולהצלחה רבה בעבודת הקודש ועד שכמופת יהיה לרבים".

לאחר ג' תמוז המשיך להכין את עירו לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו מתוך אמונה וביטחון ויהודים רבים בעירו מצפים להתגלותו של הרבי מלך המשיח שליט"א.

בשנת תשע"ח קיבל את התואר חקחר העיר מעיירית בת ים[11].

פעילות ארצית

נמנה כחבר בארגון חגיגות סיום הרמב"ם של צא"ח. ובשנת תשמ"ז ארגן את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

במשך השנים עמד לימין ר' ישראל לייבוב שעמד בראשות צא"ח ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מהשלוחים[דרוש מקור], כמו כן היה חבר בהנהלת צא"ח בארץ הקודש. בשנת תשל"ו כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"[12]. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי וילימובסקי.

הקים וייסד את איגוד המשפיעים בארץ הקודש יחד עם הרב שמואל גרייזמן.

הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת תשס"ה לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון תוכנית ההתנתקות ואף נאם בעצרת המחאה "מי לה' אלי" שנערכה בבניני האומה בי"ד אדר.

לאחר הגירוש, עלה עם מושפעיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום.

שער הספר "תפילין של ימות המשיח"
ערך מורחב – ארבעה זוגות תפילין

בהתוועדות שבת פרשת ואתחנן תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"[13].

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה. הרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון".

לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטרפס[14] החל להניח ד' זוגות.

כעשרים שנה לאחר מכן החל הרב ציק להתוועד ולעורר לאור שיחה זו המענה שקיבל ושיחות נוספות, שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם. במענה שקיבל ראה הרב ציק חידוש מיוחד שגם משפיע יכול להחליט בענין הנחת ד' זוגות, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.

בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו תפילין של ימות המשיח העוסק במצוות התפילין, עניין ארבעת הזוגות והנחתם.

פעולות להבאת הגאולה והתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח

בשנת תשמ"ח לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת תנש"א בזמן מלחמת המפרץ קיבל את אישורו של הרבי לפרסם על כך שהרבי הוא מלך המשיח ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם"[15].

בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שפועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה.

פעולתה העיקרית של האגודה בתחילה הייתה הוצאה לאור של עיתון הגאולה האמיתית והשלימה. העיתון הראשון יצא בחודש סיוון ה'תנש"א ומטרתו הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של משיח בעולם. הדבר הגיע כתוצאה משיחות הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. העיתון זכה לברכות ועידודים מהרבי ובאחת הפעמים אף לקח הרבי עותק מהעיתון אל האוהל.

ערך מורחב – האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה
ערך מורחב – עיתון הגאולה

היה שותף באסיפת היסוד של הועד לבניית הארמון למלך המשיח בכ"ו אדר שני תשנ"ב יחד עם ר' זאב זלמנוב, ר' שלמה גרברצ'יק, הרב משה הלפרין, והיוזם ר' זושא ריבקין.

בשנת תשנ"ג יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו תשנ"ג היה הנואם המרכזי בבאנקעט הסיום של כינוס השלוחים העולמי, בו זעק אודות הכנת העולם להתגלות הרבי כמלך המשיח ושזהו המסר אותו יש להעביר כעת.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ד אירגן (בכ"ח ניסן תשנ"ד), במסגרת עבודתו בצא"ח, כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

בג' תמוז תשנ"ד היה מהראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", ובו' תמוז הוציא את עיתון הגאולה שנשא את הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים". בהמשך לעיתון החל הרב זמרוני להוציא את הגליון השבועי של ימות המשיח - שיחת הגאולה.

ערך מורחב – שיחת הגאולה
הרב זמרוני מזמין את הרבי לעצרת בכיכר מלכי ישראל

בשנת תשנ"ה לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את ועד כינוסי הקהל הארצי, במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארציים.

ערך מורחב – כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה
ערך מורחב – משיח בכיכר

בי' שבט תשנ"ו ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.

הרב זמרוני היה מהמקימים של מטה משיח ומהפעילים הנמרצים במטה.

במשך שנים רבות דאג הרב זמרוני לפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, יחד עם האפשרות לפנות לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש, בכל הארץ כולה, בפרסום חוצות ובראיונות שנערכו עמו בכלי התקשורת ובעיתונות.

בח"י אלול תשנ"ט ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.

בשנת תשס"ב הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב"דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

בג' תמוז תשס"ד ארגן לראשונה את עצרת גאולה ומשיח באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מדי שנה.

ערך מורחב – עצרת גאולה ומשיח

בהמשך השנים החל הרב זמרוני לארגן כינוסים ארציים גם בכ' חשוון (כינוס ברוכים הבאים לשבים מבית משיח) בי' שבט ובי"א ניסן.

אחד מעלוני 'שיחת הגאולה'

אחרית ימיו

בכ"ז ניסן תשע"ח עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות מיוחדים בארץ ובעולם ביחד עם פעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.

כעבור מספר שבועות נפטר בט"ז סיוון תשע"ח, בגיל 69, ונקבר בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

לקראת ג' תמוז תשע"ח אורגן על ידי האגודה למען הגאולה כינוס ענק לקראתו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם כפשוטו ממש בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון שיחת הגאולה[16], נכון לשנת תשע"ט יצאו לאור שני ספרים.

ספריו

תפילין של ימות המשיח

כפשוטו ממש, ב' חלקים

משפחתו

  • בנו בכורו, הרב חיים ציק - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ומשפיע במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
  • בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים.
  • בנו, ר' לוי יצחק - כפר חב"ד.
  • בנו, ר' שניאור זלמן ציק - כפר חב"ד
  • חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
  • חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
  • חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - בת ים.
  • חתנו, ר' שלום דובער פייגין - בת ים.

לקריאה נוספת


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי ראיון עמו בשבועון כפר חב"ד, גיליון 611
  2. כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב מנחם מענדל פוטרפס.
  3. לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק לרב זוין שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...
  4. ראה תצלום.
  5. ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.
  6. קודם לכן היה מרכזי צא"ח בכמה מקומות בארץ, ובית חב"ד לאזור הצפון בעפולה. ועוד.
  7. עד לשנת ה'תשל"ד היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.
  8. יומן יצחק מאיר סוסובר
  9. ימי תמימים חלק ז' ע' 371
  10. מקדש מלך חלק ד' ע' תלב
  11. אות "יקיר העיר" יוענק להרב זמרוני! באתר קישור לאתר חב"ד FM
  12. כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע
  13. התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147
  14. ר' מענדל אמר לו: "תשאל אותי מה שיש לי אני יכול לומר לך, תשאל אותי מה שאין לי איני יכול לומר לך, אני איני מניח 4 זוגות" ולאחר כמה שניות של מחשבה אמר "אבל אתה כן תניח", כינוס י"א ניסן תשע"ד, דקה 19:00.
  15. ליקוט מענות קודש תנש"א מענה עא
  16. בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני ציק .