רבינו תם
רבי יעקב בן מאיר (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם רבינו תם, הוא נכדו של רש"י ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.
תולדות חיים עריכה
נולד בעיר רמרוט (״רמרוק״) שבצרפת לרבי מאיר בן שמואל[1] וליוכבד[2]. רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרוט, טרואה ובלואה.
לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.
בשנת ד"תתק"ז, במהלך מסע הצלב השני, הוא כמעט נהרג על ידי מבצעי הפוגרומים, אך השתדלות של אציל חשוב הצילה אותו.
בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - כ' סיון - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.
נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרוט יחד עם אחיו.
בר״ח אייר תשפ״ה נדפס התניא בבית הכנסת שעל יד אוהלם של הבעלי תוספות (בו נקבר רבינו תם) ברמרוט.
כינויו 'רבינו תם' דבק בו בעקבות למדנותו וגאונותו הרבה, בדומה ליעקב אבינו שעליו נכתב "איש תם יושב אהלים".
פסיקותיו בהלכה עריכה
תפילין דרבינו תם עריכה
| ערך מורחב – תפילין רבינו תם |
מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק בתפילין שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". השולחן ערוך מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.
יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.
מזוזה עריכה
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, הרמב"ם והשולחן ערוך.