רבי יהודה הלוי
ר' יהודה הלוי (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת הראשונים בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד. בצעירותו התחבר עם ר' משה אבן עזרא ויחד איתו נדד ממקום למקום. רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.
בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב. בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.
ימי נדודים
עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.
לקראת סוף ימיו רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נפטר בדרך במצרים בחודש אב ד'תתק"א.
הכוזרי[עריכה]
הכוזרי הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.
הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.
בספר החקירה מצטט אדמו"ר הצמח צדק רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה בהקב"ה. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו [1].
בלוח "היום יום" (יט סיון) מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.
הרבי מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג להתנועע בעת התפילה (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): "למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע"פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי' עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן"[2].
- ↑ ראו: ספר החקירה - דרך אמונה מח, א. https://chabadlibrary.org/books/3000730393
- ↑ אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז'שפב.
