רבי מנחם המאירי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg.png המונח "מאירי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מאירי (פירושונים).

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.

תולדות חיים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

רבי מנחם נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו.

חיבוריו[עריכה]

כתב ספרים רבים, הידוע בהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד, כאשר המשנה מבוארת בנפרד עם כל הסתעפויות הסוגיה בגמרא, ואח"כ מבוארים חלקי הסוגיה שלא היו קשורים למשנה. הספר נכתב בלשון הקודש מדוייקת (ולא בארמית), ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים, והסברים והכרעות משלו.

בין ספרי ההלכה של המאירי נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם; הם החלו להתווכח עם חכמי המקום, ורצו להנהיג בפרובנס את מנהג רבם הרמב"ן, והמאירי ניגש להגן על מנהג המקום. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט.

ספר הלכה נוסף שכתב רבנו המאירי הוא הספר 'קרית ספר' על הלכות סת"ם. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב המאירי חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"[1].

בחב"ד[עריכה]

עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי[עריכה]

הרבי במכתב להרב אהרן סופר הדריך אותו כיצד לערוך חוברת על ספרי "המאירי"[2]

את הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, שהוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. עודד ודרבן הרבי את פרסום הספר.[דרוש מקור]

שנים רבות קודם לכן, בא' באדר תשי"ג[3] שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב:

"קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות.."

הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת תשד"מ.

דברי הרבי על פירושי המאירי[עריכה]

בשיחה משנת תש"מ הרבי מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" [4] מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי "ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...".

בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :"היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!.."[5].

במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב הרבי:[6]:"ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה..."

הערות שוליים

  1. על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.
  2. גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו
  3. אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך
  4. ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון
  5. חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.
  6. אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך