רבי יעקב בן אשר
רבי יעקב בן אשר (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג בערך), היה אחד מגדולי פוסקי ההלכה, בנו של הרא"ש. מכונה "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה המקיף שכתב, "ארבעה טורים".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בגרמניה לרבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, ועבר עמו לטולדו שבספרד, כשנמלט בעקבות מאסרו של מהר"ם מרוטנבורג[1].
למרות גדולתו התורנית סירב לשמש ברבנות ואורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"[2]. אביו מינהו יחד עם אחיו ר' יהודה לגבאי צדקה[3].
אחרי פטירת אביו הרא"ש בשנת ה'פ"ט נבחר הבן ר' יהודה לרב בטולידו במקום אביו, ור' יעקב המשיך לעסוק בתורה ולחבר את ספריו, ויש אומרים שהיה מדייני העיר[4]. חיבר קיצורים לפסקי אביו הרא"ש, פירושים על התורה בדרך הפשט והרמז, וחיבורו הגדול ארבעה טורים שהפך לאחד מיסודות ההלכה של עם ישראל לדורות. במתכונת חיבורו זה ועל-פיו חוברו השולחן ערוך של הבית יוסף ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
נפטר ונקבר לצד אביו בטולדו. במצבתו לא הוזכרה השנה, אלא התאריך י"ב תמוז[5], וכנראה שהיה זה בשנת ה'ק"ג בערך. לפי מסורת נוספת היה בדרכו לארץ ישראל ונקבר באי כיוס[6].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארבעה טורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ארבעה טורים |
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
- טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
- טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
- טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
- טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.
תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ודרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר הסמ"ע על שו"ע חושן משפט.
פירוש לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבור נוסף הוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: רש"י, ר' יוסף קמחי, אבן עזרא רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים).
מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "בעל הטורים" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב גימטריאות ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם מקראות גדולות) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות בתורת החסידות. פירושו המלא ('פירוש הארוך') נתגלה והוצא לאור בשנים האחרונות.
קיצור פסקי הרא"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו הרא"ש חיבר "פסקים" למסכתות התלמוד בבלי. כחלק מדרכו לפרסם את פסקי ההלכה של אביו, כתב רבי יעקב את "ספר הרמזים", הנודע בשם קיצור פסקי הרא"ש, בו פסקי הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם חיים פריימן, הרא"ש וצאצאיו, חייהם ופעלם, ירושלים תשמ"ו
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב חלק ה' עמוד עג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הצגהראשונים |
|---|
הערות שוליים
- ↑ בשלשלת הקבלה ובסדר הדורות (ה"א פ"ח) נכתב שמבין כל האחים הוא היחיד שנשאר בגרמניה. אך מהמקורות הבאים מוכח שאף הוא הצטרף אל אביו: תשובה מר' נחמיה תלמיד הרא"ש, הובאה בסוף ספר זכרון יהודה ובשו"ת מהר"ם אלשקר תשובה י"ט ("כאשר טלטלני הזמן טוליטולא שאלני ה"ר יעקב . . בני הרב . . רבי' אשר ז"ל"). תשב"ץ חלק שני תשובה קל"ג ("ספר אורח חיים שחברו ז"ל בטוליטולא"). כמו כן הטור נקבר בטולדו, וקשה להניח שהביאוהו מגרמניה. בטור אורח חיים סימן תנ"ח מזכיר מנהג שראה בברצלונה. - וכן נכתב בסקירה שבשיחות לנוער.
- ↑ טור אורח חיים סימן רמ"ב
- ↑ ראה צואת ר' יהודה בבית תלמוד חלק ד' עמוד 340. ראו גם טור אורח חיים סימן תקל"ט.
- ↑ אוצר הגדולים חלק ה עמוד עג.
- ↑ אבני זכרון (מצבות בית-העלמין היהודי בעיד טולידה בספרד) סימן ז'.
- ↑ החיד"א "שם הגדולים" וסדר הדורות. ראו הקהילה היהודית בכיוס, באתר האנציקלופדיה היהודית. רבי נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים.