גימטריא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף גימטריה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכי האותיות
בגימטריה
אות ערך
א 1
ב 2
ג 3
ד 4
ה 5
ו 6
ז 7
ח 8
ט 9
י 10
כ 20
ל 30
מ 40
נ 50
ס 60
ע 70
פ 80
צ 90
ק 100
ר 200
ש 300
ת 400
ת"ק או ך 500
ת"ר או ם 600
ת"ש או ן 700
ת"ת או ף 800
תת"ק או ץ 900
תת"ר או א' 1000

גימטריא הוא ערכו המספרי של אות או תיבה בלשון הקודש. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז שפרד"ס התורה, ואחד מסוגי הנוטריקון בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה.

מקורה ומהותה של הגימטריא[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

לפעמים הגימטריא של מילה מסויימת מכוונת כנגד מילה מסויימת בתוספת השורש של כל אות, שהוא שוה למספר 1 (כמאמר הבעל שם טוב שהאות א' מלובשת בכל אותיות הא"ב), ואז מונים את הגימטריא של המילה בחשבון מספר האותיות. לעומת מזאת לפעמים מונים את המילה עם השורש שלה שכולל את כל האותיות ואז החשבון של הגימטריא הוא כנגד המילה "עם הכולל" כלומר עם מספר גימטריא בודד.

כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות.

ההלכה שהנזיר מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר "קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ"[1] ו"יהיה" בגימטריא שלושים[2]. מספר החוטים והקשרים בציצית הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום התרי"ג מצוות, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"[3]

מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות' בפירושיהם על התורה, אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן[4]: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות[5].

בספרי הקבלה השימוש בגימטריות נפוץ אף יותר.

אדמו"ר הריי"צ מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר[6].

בהתוועדות שמחת בית השואבה שערך הרבי בשנות השי"ן הראשונות מטעם המרכז לענייני חינוך חזר הרבי על גימטריה כשלפניה הקדים ואמר שבליובאוויטש לא 'עשו עניין' מגימטריאות[7].

הרבי מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות גם בתוכן הדברים ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך[8][9].

לאידך אומר הרבי: "רואים במוחש שלימוד הקשור עם ענינים של גימטריא וחשבון הוא קל יותר, ודורש פחות עיון ויגיעה - מאשר לימוד ענין מסויים באופן של הבנה והשגה כו'. ולכן, גם כאשר "בחור ישיבה" (וכיוצא בזה) התעייף מלימוד התורה, ואינו יכול כרגע לעסוק בענין עיוני, יכול הוא בקל לעסוק בעניני גימטריאות ומספרים כו'"[10].

גימטריא "עם הכולל"[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמא לחישוב כזה: דמעה (119) עם הכולל (120) בגימטריא מועד[11].

הרבי מביא רמז לדרך זו גם בהלכה (בנוסף לשימוש בה במדרשים) בנוגע למספר המלקות שהוא ארבעים חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים[12]"בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים", "מנין שהוא סמוך לארבעים"[13], כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר הרבי שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים[9].

מהות החישוב נראה כתמוה, והרבי מסביר זאת על-פי דברי רבי יוסף אירגס[14]: "לכאורה הרי זה דבר והיפוכו, שהרי הסיבה לכך שצריכים להוסיף את הכולל היא בגלל שהחשבון אינו מתאים, ואם-כן, אין זו "גימטריא"? וגם: מהו הטעם שלפעמים החשבון הוא עם הכולל (או שני כוללים), ולפעמים ללא הכולל? – אין זה כדעת הטועים שזהו מצד הדוחק כו', דכיון שהחשבון אינו מתאים, אזי מוסיפים גם את הכולל. אלא הכל הוא מכוון; לפעמים השייכות היא רק מצד הענינים הפרטיים, ואז לא מחשבים את הכולל, ולפעמים השייכות היא לא רק מצד הענינים הפרטיים, אלא גם מצד הכלל, ואז צריכים לחשב את הכולל, ולולי זאת אי אפשר לפעול את הענין כו', ובמילא חסר בגימטריא"[15][16].

גימטריא קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אופן החישוב של גימטריא קטנה הוא החישוב המספרי של כל אות כפי שהיא בגימטריא הרגילה אך ללא המספרים, כך שגם האותיות הבאות לאחר י' השווי המספרי שלהם הוא 1-9 בלבד.

אחד השימושים הנפוצים ביותר לחישוב גימטריא זו הוא בנוגע לתיבת 'אמת', שבגימטריא קטנה הערך המספרי של הוא 9 (א - 1, מ - 4, ת - 4), זאת בשונה מאופן החישוב בגימטריא רגילה בה הערך המספרי של המילה הוא 441.

גימטריא של הניקוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.

השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6[17], כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד סגול שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד קמץ שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16.

גימטריאות ידועות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם אלהי"ם בגימטריא "הטבע".

שם ע"ב הוא בגימטריא חסד. שם זה כפול 3 הוא בגימטריא גבורה.

שם מ"ה הוא גימטריא של "אדם".

שם ב"ן הוא בגימטריא בהמה (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה זרע אדם וזרע בהמה).

770 הוא גימטריא של "פרצת", וכן "בית משיח" (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס "בית רבינו שבבבל").

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מוסבר שמבין החלקים השייכים לשער ה'רמז' שבפרד"ס התורה, הגימטריא היא הבחינה האחרונה והתחתונה ביותר, שאינה יכולה ללמד על קשר בין 2 מושגים שיש להם ערך מספרי זהה, אלא רק לאחרי שיש תוכן בין משמעות המילים, ניתן למצוא לכך רמז גם במספר הגימטריא, כאשר הערך השווה שלהם מצביע על כך שבשורש של המילים יש את אותו מספר כוחות, רק שבסדר ההשתלשלות ירדו ממדרגה למדרגה מיעוט אחרי מיעוט עד שהקשר שנותר ביניהם הוא רק הערך המספרי השווה שלהם[18].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרשת נשא ו, ה.
  2. מועד קטן יב, ב.
  3. פרשת שלח טו, לט ופירוש רש"י.
  4. 'ספר הגאולה' בתחילתו.
  5. ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.
  7. מפי הרב משה וולפסון. מענדי קורטס, לב מלא באהבת ה' שבועון כפר חב"ד גליון 2065 עמוד 21.
  8. ראו לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 206. שיחת שבת פרשת האזינו תש"מ סעיף כט ואילך. שיחת שבת פרשת יתרו תש"מ סעיף נה ואילך. ועוד.
  9. 9.0 9.1 9.2 שיחת פורים תשכ"ז.
  10. שיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 131.
  11. ראו שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב. ראו גם שיחת כ"ב שבט תשנ"ב.
  12. כי תצא כה, ב - ג.
  13. מסכת מכות כב, סוף עמוד א (במשנה).
  14. שומר אמונים ויכוח א' אות כ-כא.
  15. שיחת יום שני של ראש השנה תש"ל.
  16. בשיחת פורים תשכ"ז המובאת בהערה [9] מבואר לפי כלל זה מדוע עמלק גימטריא ברזל דווקא עם הכולל.
  17. ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.
  18. שער היחוד והאמונה סוף פרק ז. לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה ג' לפרשת תצוה.