מספר קידמי
| ערכי האותיות בגימטריה של מספר קידמי | |
| אות | ערך |
|---|---|
| א | 1 |
| ב | 3 |
| ג | 6 |
| ד | 10 |
| ה | 15 |
| ו | 21 |
| ז | 28 |
| ח | 36 |
| ט | 45 |
| י | 55 |
| כ | 75 |
| ל | 105 |
| מ | 145 |
| נ | 195 |
| ס | 255 |
| ע | 325 |
| פ | 405 |
| צ | 495 |
| ק | 595 |
| ר | 795 |
| ש | 1095 |
| ת | 1495 |
מספר קידמי הוא אופן מסויים של גימטריא (המופיע בתורת הקבלה), שבו מחושב ערך כל אות יחד עם כל האותיות שקדמו לה. לדוגמא: ערכה של א' הוא 1, ערכה של ב' הוא 3 (2+1), ערכה של ג' 6 (1+2+3), וכן הלאה.
כינוי נוסף וביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שבגמטריא זו נוסף על ערך כל אות ערך כל האותיות שקדמו לה, היא נקראת 'מספר קידמי'. המשמעות העמוקה בזה היא, שבלשון הקודש לא עומדת כל אות בפני עצמה אלא כוללת את כל האותיות שלפניה, ויתר על כן - סדר האותיות אינו אקראי אלא מכוון ביותר.
מבחינה מסויימת מקביל חישוב זה למושג המתמטי 'מספר משולשי'[1] (היות וכל מספר הוא קומה נוספת על כל המספרים שלפניו), אך למעשה יש ביניהם שוני גדול. מספר משולשי רגיל ניתן לחשב באמצעות נוסחה פשוטה[2], אבל מכיון שבלשון הקודש ערך האותיות כ' ואילך 'קופץ'[3] לא ניתן להשתמש בנוסחא זו כדי לחשב מספר קדמי.
להבהרת והמחשת העניין נראה (לדוגמא) את 'משולש' האות דל"ת:
א • ב
א • ב • ג
א • ב • ג • ד
ובגימטריא
1 • 2
1 • 2 • 3
1 • 2 • 3 • 4
השימוש במספר קידמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הקבלה מופיעים שימושים רבים למספר קידמי, להלן מספר דוגמאות:
- בשל"ה מבואר אחד הטעמים לכך שספירת המלכות רמוזה באות דל"ת דווקא[4], מכיון שהמלכות היא הספירה העשירית, והאות ד' במספר קידמי הוא עשר.
- האבן עזרא כותב על הפסוק בקהלת "כי גָבֹהַּ מעל גָבֹהַּ שומר", כי יש 55 דרגות אלוקיות גבוה מעל גבוה, והרמז הוא במספר הקידמי של גבה (שנכתב בכתיבה חסר, שביחד הוא י') שהוא 55.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בתורת המספרים מספר טבעי כלשהו (היינו, מספר חיובי שלם) יקרא "מספר טבעי משולשי" אם אפשר לסדר מספר כזה של עצמים (כדורים, או כל דבר אחר) בצורת משולש שווה צלעות.
- ↑ שמחלקת את סכום כל המספרים לזוגות בעלות ערך שווה. לוגמא: לחשב את סכום את כל המספרים מ-1 עד 100, ניתן לסדר את המספרים בזוגות: 1+100, 2+99, 3+98... וכן הלאה, כך שישנם 50 זוגות שהערך של כולם זהה, והתוצאה היא 5050.
- ↑ היינו, בשונה ממספרים ששם כל מספר תמיד גדול רק באחד מזה שקדמו, הנה בלשון הקודש אותיות א-ט הן יחידות, אותיות כ-צ הן עשרות, ואותיות ק-ת הן מאות.
- ↑ האות י' רומזת לחכמה, וכשהיא נכתבת עם המילוי שלה, כלומר כשהיא באה לידי גילוי, אזי כל אחד מהאיברים שלה רומז לאופן הגילוי שלה: י' - החכמה, מקור הגילוי, ו' - מידת התפארת, עיקר המידות ובאמצעותה המשכת החכמה, ד' - ההמשכה היא אל המקבל, ספירת המלכות. וראה רמז נוסף במאמר אלה פקודי תש"כ, שרמוז בתיבת אח"ד - א"ח כנגד ט' הספירות, וד' כנגד המלכות.