סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

שמחת בית השואבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחת בית השואבה ברחובות קראון הייטס כיום. צילום: חיים טויטו

שמחת בית השואבה הוא מעמד שמחה, שתיקנו בזמן שבית המקדש היה קיים לרגל ניסוך המים שהיה בסוכות.

על שמחה זו אמרו חז"ל[1] "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

שאיבת המים[עריכה]

בנוגע לשמחה בשאיבת המים עבור ניסוך המים על גבי המזבח מבאר הרבי, שניסוך המים - שלא נתפרש בתורה שבכתב - אין הצדוקים מודים בו, כפי שמצינו ש"למנסך אומר לו הגבה ידך (שנראה שתתן המים בספל, לפי שהצדוקין אין מודים בניסוך המים), שפעם אחד נסך (צדוקי) אחד (את המים) על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן".

וזהו גם הטעם לגודל השמחה בשאיבת המים - דאף שמהפסוק ושאבתם מים בששון יש רק ראיה ששאיבת המים צריך להיות בשמחה, בכל זאת, כדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים בנוגע לשאיבת המים - שאינה אלא הכנה לניסוך המים - שתהיה בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל[2].

שיטה נוספת - שמחה יתירה[עריכה]

אמנם יש שיטה אחרת (הרמב"ם, כמו שמבואר במפרשיו[3]) ששמחת בית השואבה אינה קשורה לניסוך המים אלא הוא חיוב מן התורה לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה ונלמד מהפס'[4] "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", ומבאר בכך הרבי[5] שאין זה מצווה חדשה, אלא רק חיזוק של המצוה של שמחה ביו"ט שכבר קיימת והסיבה ששמו "שמחת בית השואבה" הוא רק משום שזהו שם המקום בו תקנו את השמחה ולא שהוא בגלל השאיבה (ולכן קוראים לו שמחת בית השאיבה ולא שמחת השאיבה).

הכל שמחים בה[עריכה]

ולפי זה מבאר הרבי ששמחה זו משתנית אצל כל אחד לפי דרגתו, משום ששמחה זו היא רק הוספה של שמחת יו"ט, (משא"כ אם היה זה מצוה בפני עצמה לא היה מקום לחלק בחיוב, ודווקא בגלל שכל ענינו הוא חיזוק לחיוב שכבר ישנו שייך לחלק כמה יש להוסיף וזהו דבר שתלוי בהרגש הלב) ואם כן תלוי זה בגודל חביבותו למצוה ולחג, ולכן בשמחת בית השואבה בבית המקדש, רק האנשים בעלי המעלה רקדו בעצמם אך שאר האשנים הסתפקו משמחה ממה שצפו בריקודם של אלו משום שלא היו ברדה כל כך נעלית.

וזהו שכתב הרמב"ם: "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין" ובזה הוסיף על דברי המשנה: א. גדולי חכמי ישראל ב. ראשי ישיבות ג. סנהדרין ד. זקנים.

ומבאר הרבי את מקור הדברים והוא מהגמרא המספרת אודות תנאים מסויימים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה אף שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מכל מקום בחרה הגמרא לספר על תנאים מסויימים ואף להזכירם בשמם, והוא כדי לבאר שכל אחד רקד משום מעלתו שלו: "רבי יהושע בן חנניא" המוזכר לשבח כחכם גדול שניצח את חכמי אומות העולם בויכוחיהם[6] ומכאן שגדולי חכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, " בן יהוצדק", שמו המלא הוא "רבי שמעון בן יהוצדק" והתואר רבי ניתן למי שיש לו תלמידים וא"כ ראש ישיבה היה "רבן שמעון בן גמליאל" מוזכר משום שהיה נשיא הסנהדרין "הלל הזקן" מוזכר בתואר "הזקן" ומובן שזהו המעלה שבשלה רקד בשמחת בית השואבה - להיותו חלק מ"הזקנים".

בדורנו[עריכה]

התוועדויות שמחת בית השואבה[עריכה]

כבר לפני הנשיאות קבע הרבי את ימי חול המועד סוכות לעריכת התוועדות מיוחדת שנשאה אופי תורני והיתה מיועדת בעיקרה לתלמידי ישיבות שלא מחוגי חב"ד[7].

הפעם הראשונה בה התוועד הרבי בפומבי בחול המועד סוכות, היתה מייד בחודש החגים הראשון שאחרי החתונה עם הרבנית, בשנת תר"צ, בריגא, ובשנים שלאחר מכן באוטווצק שבפולין, בפריז, ובכל מקום שבו שהה הרבי בחול המועד. חלק מהתוועדויות אלו העלה הרבי על גבי הכתב.

עם הגיעו של הרבי לארצות הברית, החלו להתפרסם בעיתונות לקראת חג הסוכות מודעות מטעם המרכז לעניני חינוך, וההתוועדויות נשאו אופי מיוחד ושונה.

הנוהג נמשך אף לאחר הנשיאות, וככל שחלפו השנים הלך וגדל מספר המשתתפים בהתוועדויות ועמו הדוחק הלך וגבר, עד שהפריע לסדר הטוב של ההתוועדות, והרבי חזר וביקש לשמור על הסדר, ולאחר שבשנת תשכ"ד נשבר אחד מקירות הסוכה, הרבי הפסיק את ההתוועדויות המסורתיות, אך המשיך להתוועד ביום טוב ובשבת חול המועד עד לשנת תש"ל.

אף לאחר שהרבי הפסיק להתוועד בסוכה, המשיך הרבי לדרוש מהחסידים להתוועד בלילות חג הסוכות.

יוצא דופן אחד היתה התוועדות של הרבי עם ילדי שיעורי לימודי הדת, בשנת תשל"ז שנערכה אף היא בסוכה.

בשכונת המלך[עריכה]

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

בשנת הקהל תשמ"א החל הרבי באמירת שיחה בלילה הראשון של חג הסוכות, ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה בריקוד ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב קינגסטון והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי. בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות ניו יורק. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן יוסי כהן בלילות החול של החג.

מאז אותו לילה, החל הרבי לומר שיחה בקביעות בכל לילה מלילי חג הסוכות, בתור התוועדות הפותחת את שמחת בית השואבה, ואחריה מתחילים הריקודים. בשיחות אלו מדבר הרבי רבות על מעלת הריקודים וההשתתפות בהם בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, גם כאשר עייפים ממאמץ הריקוד, וכן מעורר על הוספה בשמחה מידי יום ביחס ליום שלפניו. הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע "עד שהרחוב עצמו ירקוד".

בשאר העולם[עריכה]

בקהילות חב"ד בארץ ובעולם ואצל שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם (כמו גם חצרות חסידיות אחרות) מארגנים ריקודי שמחת בית השואבה באחד הלילות של סוכות, ובמקומות מסויימים אף בכל לילה ולילה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • גודל שמחת בית השואבה ברשות הרבים, הוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשס"ח.
  • לרקוד כמו חסיד, ליקוט מאת הרב יוסף יצחק כץ מחבר הספר 'ממעייני' בשבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 73

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משנה סוכה ה, א.
  2. תורת מנחם תשי"ב.
  3. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"ג מילואים סי' ה'.
  4. אמור כג, מ
  5. לקו"ש חלק י"ז עמ' 267 ואילך.
  6. בכורות ח, ב.
  7. ראו סקירה על התוועדויות אלו בתוך שבועון התקשרות.