מבצע צדקה
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
מבצע צדקה הוא אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.
במסגרת המבצע קרא הרבי לעורר את חשיבות נתינת הצדקה בכל הזדמנות אפשרית, ולהניח קופת צדקה בכל מקום אפשרי.
המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
המבצע הוכרז על ידי הרבי בקיץ של שנת תשל"ד[1] יחד עם המבצעים "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע בית מלא ספרים" ו"מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".
מטרת מבצע זה היא להפיץ את מצות הצדקה, גם על ידי קופות צדקה וכיוצא בזה - כי על ידי קיום מצות הצדקה מקבל היהודי את ברכות הקדוש ברוך הוא שמעניק אותם כמו צדקה, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
הרבי ביקש שבכל בית, חנות וכדומה תהיה קופת צדקה. הרבי אמר שבקשה זו תקפה גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה.
אחת מהצעותיו של הרבי לחסידים המתעסקים ב'מבצע', הייתה להדפיס על הקופות ציורים של שאר 'מבצעי המצוות', בכדי שהאנשים המסתכלים על הקופה ייזכרו במצוות נוספות.
הרבי העיד על עצמו[2] שהוא נוהג לקשר כל דבר עם צדקה.
בהתוועדות שבת פרשת קרח תשל"ד הורה הרבי הוראה מפתיעה: "בנוגע לקופת צדקה, כדאי שלא יכתבו שם בשביל מי הצדקה, כדי שלא יחשבו שרוצים להרוויח כסף וכו', כי צ"ל "והייתם נקיים מה' ומישראל" . . וכן לא יכתבו מי הנותן הקופה".
קופת צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית[3] וכמה טעמים בדבר:
- בית של צדקה - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'.
- 'וראיתם וזכרתם' - הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה.
- נגישות - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו.
את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר הרבי: "ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם".
נתינת צדקה בכל פגישת יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה על בסיס פתגמו של אדמו"ר הריי"צ שבשעה ששני יהודים נפגשים עליהם לדאוג שמפגישתם תצמח טובה ליהודי נוסף: בכל מקום בו יתאספו יהודים עליהם לקיים את הפתגם החל מפעולת שליחות מצווה של נתינת הצדקה, הרבי נימק את הטעם שבחר דווקא במצוות הצדקה בכך שצדקה פועלת אחדות בין הנותן למקבל, מועילה לנותן בכך שקיים מצווה ובכך שיצר כלי לקבלת ברכה, ומועילה למקבל בעצם קבלתו את הצדקה, בכך גם נימק הרבי את הטעם למעמד חלוקת הדולרים שהוא עורך[4].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בטאון פעילי חב"ד 9 המוקדש למבצע צדקה
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש חלק א' עמ' 322,
- ↑ דברי משיח תשנ"ב חלק א' עמוד 416.
- ↑ בחדר השידורים ב770 קבעו קופת צדקה בקיר תוך כדי שהרבי אמר שיחה בנושא[דרוש מקור]
- ↑ ש"פ בשלח, שבת שירה, י"א שבט תשמ"ח.