סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

שמחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידים זקנים בשמחה והתרוממות הנפש (ציור: זלמן קליימן)

שמחה בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: "עבדו את ה' בשמחה" ופסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. עבודת השם צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

שמחה של מצווה[עריכה]

השמחה האמתית בקיום המצוות, באה מאהבת השם שבאה מדביקות אמיתית, וכמו שמצינו ברב ברונא שלא פסק חוכא מפומא כולא יומא משום שסמך גאולה לתפילה כו', וכמו שמצינו ברבה דהוה קא בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא כו', וכן רבי זירא בברכות[1]. ענין השחוק הזה, הוא מריבוי התענוג בנפשו במה שסמך גאולה לתפילה או במצות תפילין[2], עד שבא לכלל תענוג מפולש בנפשו, שזהו סיבת השחוק ששרשו בעצמות מקור התענוג שאינו מורכב בשום דבר, וכמו בלעו"ז פלשתים ליצנים היו, שהשמחה והשחוק דליצנות הוא מדברים של הבל ושטות שאין בהם שום ענין כלל, ובאה רק מפתיחת הלב ביותר, וכמו כן בחינת פלשתים דקדושה הוא פילוש ופתיחת הנפש בעצמותה בשחוק ושמחה הבלתי מורכבת בשום דבר, והיא השמחה של מצוה, שהמצוה מביאה אותו לכלל שמחה ותענוג מפולש, אך זאת דוקא על ידי הקדמת אהבה ויראה בחינת אהבה העליונה להתענג על ה'.[3].

במקומות רבים בתורת החסידות מודגש שהכפילות בלשון הפסוק המורה על ההכרח בעבודת השם מתוך שמחה, "בשמחה ובטוב לבב", מורה על כך שלא מספיק להיות בשמחה סתם, והשמחה צריכה להיות בריבוי דווקא[4].

קבלת היסורים בשמחה[עריכה]

חסידים בשמחה

כאשר הגיע פעם חסיד לליובאוויטש וזכה לקירוב גדול מאדמו"ר הצמח צדק למרות שלא היה ידוע לבעל דרגה מיוחדת בעבודת השם, תמה על כך אדמו"ר המהר"ש, ולתשובתו השיב לו הצמח צדק: בעל יסורים כמותו קשה למצוא, והוא מקבל הכל במנוחה ובאמונה על דרך המובא בגמרא[5] "צריך לקבולי בשמחה", שלקבולי בשמחה אין הכוונה לצאת בריקוד, הוא למדן ומבין חסידות וכולם מבטלים אותו, ולא ניכרת עליו שום התפשטות. וה"צמח צדק" סיים: כזה זכאי שהטוב יבוא אליו בנגלה. כעבור שלוש שנים בא החסיד לליובאוויטש, כשהוא עשיר מופלג, עם מנין חסידים שהוביל עמו על חשבונו[6].

התבוננות המביאה לשמחה[עריכה]

מענה הרבי לאחד החסידים, בו מעורר אותו על חשיבות השמחה, ובפרט בזמן הזה: "כוכ"פ [= כמה וכמה פעמים] ביקשתי ועוררתי שבכלל - ובפרט בזה"ז [=ובפרט בזמן הזה] - צ"ל [= צריך להיות] בשמחה וכו'
מובן שבאם מהשייכים אלי הוא בשמחה - פועל זה גם בי (ומכלל הן - אתה שומע כו')"

החסידות מלמדת, כי בעצם העובדה שניתנה לנו, לאנשים קטנים כמונו, הזכות לעבוד את האלוקים ולגרום לו לנחת רוח - יש מקור לא-אכזב לשמחה עצומה.

חסידות חב"ד מפרטת ומרחיבה נקודות אלה. בהיום יום[7] מובא: אדם יתבונן, כמה גדולים חסדי ברוך-הוא שכזה קטן שבקטנים כמו האדם, יכול הוא לעשות נחת רוח גדול ועצום לגדול הגדולים וכמו שכתוב "ולגדולתו אין חקר", צריך האדם להיות תמיד במצב-רוח מרומם ולעשות את העבודה בלב ונפש חפצה.

בנוסף לכך, הרבי העיר מספר פעמים שרואים במוחש שכאשר אדם עובד את השם בשמחה - הוא מצליח יותר, כמו בכל פעולה הנעשית בשמחה שנעשית בצורה טובה יותר[8].

בקשה על השמחה[עריכה]

אדמו"ר הצמח צדק לומד מהפסוק בתהילים 'שמח נפש עבדך'[9], שעל יהודי לבקש מהקב"ה לזכות למידת השמחה שתיקבע בנפשו[10].

שמחה לזירוז הגאולה[עריכה]

לשמחה כח מיוחד להבאת הגאולה וכך אמר הרבי:

ויש לומר, שהדבר שעדין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח.

נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים, גם גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה... המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא - על השמחה כשלעצמה, שמחה בטהרתה, עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית של ביאת המשיח... והשמחה תביא את המשיח

'ספר השיחות' תשמ"ח עמ' 629 ואילך

רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שאותיות-היסוד של המילה שמחה - שמח, הן אותיות-היסוד של המילה משיח - משח. כמו כן, 'משיח' מורכב מאותיות - ישמח.

השמחה בגאולה[עריכה]

בזמן הגאולה תהיה השמחה שלמה, ככתוב[11]: "אז יימלא שחוק פינו".

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • תחת אשר לא עבדת . . בשמחה!, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו בענין השמחה, שבועון בית משיח ט"ו אלול תש"פ עמוד 8
  • מתוך שמחה דווקא, לקט מענות קודש במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד גליונות 1850, 1851, 1896

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ריש פ"ה.
  2. וברש"י שם פי' באופן אחר.
  3. אדמו"ר מוהרש"ב המשך תער"ב חלק שלישי, בס"ד. המשך בכתב, שלא נאמר, א'רסה.
  4. 'שיר המעלות' יום ב' של ראש השנה תשי"ט, אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תקכז, ו'תקמו, אגרת מתאריך ט' מר חשון תשי"ט (הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק משפטים תשפ"א). ועוד.
  5. מסכת ברכות ס ע"ב.
  6. ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמ' ט-י.
  7. ח' כסלו.
  8. ראו לדוגמא מענה הרבי בתשורה נוטיק-טל עמוד 74: "בטח עוסקת בכל הנזכר לעיל מתוך שמחה, שאז מצליחים יותר".
  9. תהלים פו, ד.
  10. אגרות קודש שלו אגרת ד.
  11. תהלים קכו, ב