שתיים
מספר שתיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אחדות ועשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 30 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
40 | 49 | 50 | 60 | 68 | 70 | 72 | 80 | 84 | 90 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מאות ואלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו המים העליונים מן המים התחתונים ולא נזכר בו "כי טוב" כבשאר ימי הבריאה, שכן נבראה בו מחלוקת[1].
כמו כן מורה מספר שתיים על המשכת אור הגבול שמעלתו היא ההתקשרות עם כלי המקבל אך חסר אצלו מעלת האור שלמעלה משייכות לעולם, ולכן בית המקדש השני שנבנה על ידי עולי בבל בימי עזרא כעבודה מלמטה למעלה - נחרב, שכן אמנם הוא חדר בעולם באופן המתאים לדרגתו אך היה חסר בו בגילוי אלוקות, שהאור שבו הגיע ממדרגה נמוכה יותר, ולכן לא הייתה לו השלימות בכך שהיו חסרים בו חמישה דברים יותר מבבית ראשון[2] וגם זמן החורבן היה יותר ארוך. לכן, אף שאילו ישראל זכו הייתה הכניסה לארץ באופן של גאולה ובית המקדש נצחיים שאין אחריהם גלות[3], מאחר וזה לא נעשה באופן שהגילוי אלוקות הבלי גבול יחדור בעולם - זה לא היה בית נצחי[4].
השתיים הם מחולקים ונבדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית'). כך גם שכל ומידות הנחלקים זה מזה. השכל בעצמו - החכמה והבינה חלוקים זה מזה - כשהחכמה היא מים והבינה אש.