עשרים וחמש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר עשרים וחמש
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

המספר עשרים וחמש הוא מספר שווה ערך בגימטריא לתיבה 'כה' המורה על גילוי, ורומז לביטול של הטבע לאלוקות שלמעלה ממנו, יחודא עילאה[1].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מוסבר על יסוד דברי הזוהר, שהמספר כ"ה מורה על האלוקות שלמעלה מהטבע, יחודא עילאה, מה שבא לידי ביטוי בכך שהפסוק שמע ישראל שעוסק ביחוד שמו יתברך, כולל כ"ה אותיות.

על יסוד זה מבואר גם שזהו הטעם הפנימי לכך שהנס של נצחון המלחמה בחנוכה התרחש בכ"ד כסלו, אך חז"ל קבעו את החג על נס פך השמן שהוא במספר כ"ה דווקא, המורה על יחודא עילאה גילוי האלוקות שלמעלה מהעולם[2].

רבי לוי יצחק שניאורסון מבאר על פי הקבלה, שהראשי תיבות של אברהם יצחק יעקב ודוד, שהם ד' רגלי המרכבה המקבילים לחסד גבורה תפארת ומלכות כנגד 4 האותיות של שם הוי', הם בגימטריא כ"ה (א-י-י-ד, אברהם יצחק יעקב דוד), בחינת 'כה יהיה זרעך'[3].

מספר זה קשור גם עם גילוי הה' חסדים כפי שכל אחד כלול מכולם (5X5) (וכאשר כל המידות הן בשלימות, שהרי כל מידה כלולה מעשר, עולה המספר ל-250, וזהו סוד מה שכתוב בזוהר במקומות שונים על 'מאתיים וחמישים עולמות')[4].

בנוסף מבואר, כי מספר זה קשור עם יחוד זו"נ, שכולל את הגימטריא של תיבת 'זו' ו'זה'[5], אשר פירושם שווה אלא שתיבה אחת בלשון זכר ותיבה אחת בלשון נקבה, וכנסת ישראל נקראת 'זו' כמו שכתוב "נחית בחסדך עם זו גאלת", וכמו שכתוב "עם זו יצרתי לי", והיא מתחברת עם הקב"ה שנקרא בחינת 'זה' כמו שכתוב "זה א-לי ואנוהו", וזהו על ידי התורה והמצוות[6][7].

עם זאת, מבואר בחסידות שהביאור של תיבת כה מורה על גילוי שאינו שלם, כפי שחז"ל מדייקים מכך שכל הנביאים התנבאו ב'כה' ("כה אמר ה'"), שהוא לשון של דימוי והשערה, לעומת משה רבינו שהתנבא ב'זה' ("זה א-לי ואנוהו") שהוא לשון גילוי ברור וודאי, שקשור עם ספירת המלכות, ולכן העולם נברא בתאריך כ"ה באלול דווקא, והיא אספקלריא שאינה מאירה ועל כך נאמר בתחילת הבריאה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", שדמות אינה הדבר בעצמו אלא בדומה לו (ורק על ידי עבודת האדם ניתן להמשיך את היחוד האלוקי בתוך הבריאה, שזו היתה פעולה אדם הראשון בראש השנה ועל דרך זה בכל שנה מחדש על ידי העבודה של בני ישראל)[8].

יובל ה-25[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי ציין במספר הזדמנויות את המספר כ"ה כסיום של תקופה, שזהו זמן של חשבון וסך הכל ממה שנעשה במשך תקופה זו, וקבלת החלטות מה לעשות מכאן ולהבא, ואת הצורך לנצל זאת להתעוררות בעניני תורה ומצוות ויראת שמים[9].

בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונת הרבי והרבנית, התוועד הרבי התוועדות פתאומית[10], בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא באופן מיוחד על יום נישואיו.

כך גם שלח הרבי לאישים שונים מכתבי ברכה לרגל ציון יובל ה-25 לנישואין[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 'ואתה ברחמיך הרבים' חנוכה תשמ"ח. תקוני זוהר תי"ג (כט, רע"א). זח"ג רסד, ב. עץ חיים שער כא. לידת המוחין פ"ב (לקוטי תורה במדבר י"ח ריש ע"ד).
  2. מאמר 'ואתה ברחמיך הרבים' תרח"ץ, וביאורו במאמר ד"ה זה משנת תשמ"ח.
  3. לקוטי לוי יצחק, הערות לספר הזהר בראשית עמוד סד.
  4. סידור עם דא"ח סדר סעודות שבת עמוד רב.
  5. מבואר בקשר עם תיבת מזוזה שכוללת בתוכה ב' תיבות אלול.
  6. אור התורה ואתחנן דברים חלק ו' עמוד ב'רפב (עמוד 117). אור התורה חנוכה עמוד שלא בסופו (בראשית חלק ב' עמוד 661 (223).
  7. וראה במכתב ר' לוי יצחק לבנו הרבי לרגל מלאות שנה לנישואיו, לקוטי לוי יצחק אגרות עמוד שכ, שעל ידי היחוד של 'זה' (החתן) ו'זו' (הכלה) נעשה המספר כ"ה, "כה יהיה זרעך", ובאים לבנים ובני בנים דור ישרים יבורך. וראה שם עמוד רז, שרבי לוי יצחק הורה לבנו הרבי ללמוד ביום החופה את פרק כ"ה בתניא, וכבר ציין הר' מנחם מענדל רייצעס שבהלכות אישות לרמב"ם יש כ"ה פרקים, ואילו בהלכות גירושין (שענינם הוא הפירוש שהאשה (זו) נותרת לבדה, יש בהם י"ג פרקים כמנין זו.
  8. לקוטי תורה ניצבים מז, ב.
  9. שיחת שבת פרשת ויקרא, שבת זכור, ט' אדר שני תשכ"ה.
  10. בעקבות בקשתה של אמו, הרבנית חנה. בצילא דמהימנותא קובץ ב'.
  11. ראו לדוגמא מכתב לר' זלמן יפה (אנגלית)].
משובים קודמים
משוב על הערך