מצות מזוזה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מזוזה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי נוגע במזוזה בכניסתו לתפילה בזאל הגדול של 770

מצוות מזוזה היא מצות עשה מהתורה[1], להניח קלף המכיל את שני הפרשיות הראשונות של קריאת שמע ('שמע'[2] ו'והיה אם שמוע'[3]) במזוזת (-פתח) הבית. הפרשה הראשונה מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את עול מלכות שמים. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.

תוכן המצווה[עריכה]

בית מזוזה מעוטר

תוכן המצווה כולל שני חלקים: א. מעשה המצווה, שהוא קביעת המזוזה על הפתח. ב. המשך קיום המצווה, שהמזוזה תשאר קבועה בפתח החדר.

למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על אמונה בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". הרמב"ן כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' התורה ומצוותיה - כתב הזוהר: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את הקב"ה בבואו ובצאתו.

מעלתה היתירה[עריכה]

מעלה יתירה יש למצוות מזוזה על מצות תפילין ומצות ציצית. למרות שהמשותף לשלושת המצוות הוא ה'תזכורת' לאדם שלא ישכח את יחודו של הקדוש ברוך הוא, בכל זאת מתייחדת מצות מזוזה שיש בה, "יחוד שמו של הקב"ה"[4] הרי המזוזה עצמה מצד עצמותה וקדושתה מזכירה לאדם את יחוד שמו יתברך.

קלף המזוזה, בו כתובה פרשת קריאת שמע

זמן קביעת המזוזה[עריכה]

הרב יעקב לנדא כותב שהוא זוכר שהרבי הרש"ב הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר אדמו"ר הריי"ץ בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך[5].

אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות[6].

מבצע מזוזה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע מזוזה

על מבצע מזוזה הכריז הרבי בשנת תשל"ד. מטרת מבצע זה הוא להשתדל שלכל חדר בבית יהודי תהיה מזוזה כשרה, השומרת את כל מי שנמצא בבית, ומגינה על היהודי בכל מקום שהוא הולך ונמצא, כפי ההבטחה הכתובה בתהלים "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"[7]. באחד ההזדמנויות אמר הרבי אמר כי אסונות רבים היו נמנעים אם מבצע מזוזה היה קיים לפני עשרים שנה.

במענה פרטי לאנשים שכתבו לרבי על בעיות שונות, הורה להם הרבי להחזיק אצלם בתיק או ברכב וכיוצא בזה מזוזה כשרה ובדוקה, שתוסיף בשמירה הגנה והצלה[8].

בדיקת המזוזות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות

על פי ההלכה יש לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים, אך פעמים רבות במענה להודעות על אסונות ובעיות השיב הרבי כי "באם עברו יב חודש" מהבדיקה האחרונה יש לבדוק שוב[9].

בנוסף דרש הרבי[10] גם ממי שאין לו בעיות מיוחדות לבדוק מזוזות (ואפילו הן מהודרות) מידי שנה, בציינו לפוסקים האומרים שעצם הבדיקה מביאה ברכה - ומיהו שאינו צריך ברכה?

בתי מזוזה[עריכה]

בקהילות רבות נהוג להדר ברכישת בתי מזוזה נאים ומפוארים, על יסוד הוראת חכמינו: "התנאה לפניו במצוות".

בשם הבעל שם טוב מקובל שלא להשתמש בבתי מזוזה העשויים ממתכת[11]. בקרב רבים מחסידי חב"ד נהוג שלא להכניס את המזוזה בבתים כלל, אלא רק לעטוף אותה בניילון ונייר, כפי שנהוג ב-770 ובבתי רבותינו נשיאינו.

קדושתם של הבתים פחותה בהרבה מקדושתו של קלף המזוזה עצמו, אך נוהגים שלא להשליך אותם באשפה בבזיון אלא להניח אותם יחד עם דברי הגניזה.

היכר ציר[עריכה]

על פי הלכה, את המזוזה יש לקבוע בצד ימין של הדלת. לפי מנהג חב"ד, קובעים מהו צד ימין של הדלת לעניין קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר' - מתייחסים אל הפתח כאילו האדם עומד עם הפנים לכיוון אליו נפתחת הדלת, וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו[12].

הנהגה זו כוללת פרטים שונים[13]:

  • שאת המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח הפונה לחדר או המסדרון שאליו הדלת נפתחת.
  • לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף[14], ומתחשבים רק בכיוון אליו הדלת נפתחת.
  • אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
  • בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת קריאת שמע (בסיום הפרשה הראשונה): "וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך".
  2. דברים ו'.
  3. דברים י"א.
  4. כלשון הטור.
  5. הערות באגרות קודש חי"ג אגרת ד'תמג.
  6. כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.
  7. תהלים פרק קכ"א פסוק ח'.
  8. שלחן מנחם ח"ה עמ' רלד. שיחת השבוע 1504 פינת הלכה ומנהג. אגרות קודש חלק ד' עמוד קנט. חלק ה' עמוד קעה. חלק ו' עמוד שמא. חלק י עמוד רלט. ועוד.
  9. ויש להעיר מלשון המכילתא (שמות י"ג) "מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק תפיליו אחת לי"ב חדש".
  10. שיחת כ' מנחם אב תשל"ד.
  11. בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.
  12. ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
  13. ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
  14. אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · השגת גבול