הידור מצווה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הידור מצווה הוא השתדלות לקיים מצוות באופן המהודר והנאה ביותר, מעבר לחובה המינימלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובה.

בהלכה[עריכה]

על הפסוק "זה א-לי ואנווהו"[1] דורשים חז"ל שיש על האדם חובה להשתדל שקיום המצוות יהיו בצורה נאה דווקא[2], והפוסקים נחלקו האם החיוב הוא מדאורייתא, או מדרבנן.

החיוב המוטל על האדם הוא עד שליש ממחיר קיום המצווה באופן לא מהודר, ובזה עצמו נחלקו האם אופן החישוב הוא שליש מעלות האתרוג קודם ההידור (מלגיו) או מהשווי הסופי שלו אחרי שאדם הידר (מלבר)[3].

בגדר ההלכתי של החיוב, ישנם עוד דיונים רבים, ובהם: האם אדם עשיר מחוייב להוסיף יותר משליש, והאם גם אדם שמתפרנס בדוחק צריך להשתדל להדר עד כדי שליש, האם תוספת ההידור הוא ממחיר תיאורטי של האפשרות הזולה, או מהמחיר הזול ביותר שיש לפניו אף אם הוא יקר יותר, והסתעפויות נוספות רבות.

הרבי מדייק מדברי חז"ל שגם אדם שלא ניתן לכוף אותו להדר במצווה, לא רק שחסרה לו המעלה הזו, אלא שזה נחשב לו מעין נשיאת עוון, ולעומת זאת אדם שמהדר במצווה, לא רק שיש לו תוספת צדדית של מעלת ההידור, אלא יש בזה תוספת בקיום המצווה עצמה[4].


במידות הלב[עריכה]

הרמב"ם[5] כותב שבהידור מצווה אדם כופה את יצרו הרע: "הרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, והוא הדין בכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז): כָּל חֵלֶב לַה' וגו'".

זהיר טפי[עריכה]

הגמרא במסכת שבת[6] מספרת על אמוראים שונים שהשתבחו בכך שהידרו בקיום מצווה מסויימת, או שהתעניינו אצל הצאצאים שלהם: "אבוך במאי זהיר טפי".

בחסידות מוסבר[7] שקיום מצווה פרטית זו של האמורא העניק לו כח להדר גם בשאר המצוות, ומובא בשם אדמו"ר הזקן שקיבל מרבו המגיד ממזריטש ש'זהיר' הוא גם מלשון זוהר ואור, שמצווה זו הייתה שייכת במיוחד לשורש נשמתם ולכן הנשמה שלהם האירה ביותר בקיום מצווה זו דווקא, ומצווה זו היא השער (דא תרעא לאעלאה) דרכה עולים כל שאר המצוות שמקיים[8].

הרבי מבאר[9] שהדרך של כל אדם לדעת מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, היא כשרואה באיזו מצווה יש לו קושי מיוחד לקיים אותה, כי הדבר מראה שבגלל החשיבות הרבה שיש לכך שיקיים מצווה זו דווקא, הסטרא אחרא מערימה קשיים.

בדורנו, השער שדרכו עולים כל המצוות היא העבודה של קבלת פני משיח[10].

במשנת החסידות[עריכה]

" {{{1}}} "

תורת החסידות מדגישה את החשיבות בהידור המצוות, כביטוי לכך שאדם מקיים את המצווה מתוך חיבור ורגש פנימי כבן לאביו וכאדם שרוצה להנות את אהובו, ולא רק כדי לצאת ידי חובה כעבד לאדונו.

כבר בזמן אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, כאשר ביקשו ממנו להגדיר את ההבדל בין מי שחסיד לשאינו, אמר שחסיד הוא מי שמקיים את המצוות 'לפנים משורת הדין'[11].

בנוסח הברכה הקבוע ששיגר הרבי לחתני בר מצווה שנכנסים בעול קיום המצוות, מברך הרבי: "ויהדר בקיום המצוות".

הידור המצווה הפך לסימן היכר של חסידים, ובפרט חסידי חב"ד, ולדוגמא:

  • חסידים מהדרים ללכת עם גומי שיחזיק את הציצית פרוסה במשך כל שעות היום, כי הם חוששים אולי באמצע היום פתאום הציצית 'תתקפל' ואז זה לא יחשב להם לגמרי שהם הולכים עם ציצית.
  • הקפדה לישון עם ציצית, כדי שמיד כשמאיר הבוקר – הם כבר יהיו עם ציצית.
  • הקפדה לישון עם כיפה, כדי לא לשכוח אף פעם מי נמצא מעלינו...
  • שימוש בהכשרים הכי טובים ומהודרים.
  • הימנעות גורפת ומוחלטת מאכילה ושתיה מחוץ לסוכה, אפילו כשיש גשם.
  • נטילת ידיים 3 פעמים על כל יד.
  • הימנעות מוחלטת מקיצור שערות הזקן.
  • הימנעות מאכילת שרויה בפסח, אכילה בבית בלבד, והידורים נוספים הקשורים לחג הפסח.
  • טבילה במקווה מידי יום.

הרבי לומד את החשיבות בהידור מצווה בין השאר מכך שבבית המקדש גם הצבע והגוון של היריעות נעשה ממין חיה, היות וגם דברים ששייכים לחיצוניות בלבד ואינם חלק מגוף המצווה, ושייכים רק להידור מצווה, צריכים להיעשות מתוך אותה חיות פנימית[12], ומדגיש שאף שהדבר היה נכון בכל התקופות, בדורנו יש לכך דגש מיוחד כיון שבדור זה החיצוניות תופסת מקום משמעותי כל כך, ויש קהלים כאלו שהדרך להשפיע עליהם ולמשוך אותם לקיום תורה ומצוות, הוא להתחיל ביופי החיצוני[13].

הרבי מעיד, שאף שחסידים הידרו בכל המצוות ובאופן של מסירות נפש, לא ראינו מעולם שיהדרו במצוות הקשורות עם אכילה ושתיה[14].

מכון הידור מצווה[עריכה]

בארץ הקודש פועל 'מכון הידור מצווה' בראשותו של הרב משה דוד אליהו רוזנבלט, הפועל להעלאת התודעה בפרטים שונים הנוגעים להידור מצווה, ומאפשר לציבור הרחב שיקול דעת ומעורבות רבה יותר בקיום המצוות מתוך הידור.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • הרב יעקב אריאל, [www.toraland.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F/ כיצד מהדרין?] בתוך שו"ת באוהלה של תורה כרך ה', מאמרים סימן ה', בהוצאת מכון התורה והארץ תשס"ט
  • הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה - הידור מצווה
  • הרב יוסף קרסיק, הידור ושבח במצוות
  • יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג]
  • חשיבותם של הידורי מצווה, עיבוד משיחת הרבי לקוטי שיחות לא עמוד 135
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

הערות שוליים

  1. שמות טו, ב.
  2. שבת קלג, ב: "התנאה לפניו במצוות, עשֵה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"
  3. מלגיו הוא 30% מהשווי המקורי ו25% מהשווי הסופי, ואפילו מלבר הוא גבוה יותר - 50% מהשווי המקורי ו-30% מהשווי הסופי. אם לדוגמא מחיר קיום המצווה שאינה מהודרת הוא 60 ש"ח, לפי החישוב של מלגיו יצטרך להוסיף 20 ש"ח, ואילו לפי החישוב של מלבר יצטרך להוסיף 30 ש"ח.
  4. עיבוד לשיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 120.
  5. הלכות איסורי מזבח ז, י-יא, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה רמח, ח.
  6. דף קיח עמוד ב.
  7. ספר השיחות תש"ח עמוד 240.
  8. ספר השיחות ה'ת"ש עמוד 22.
  9. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1328.
  10. שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
  11. לקוטי דיבורים חלק א' סח, א.
  12. לקוטי שיחות חלק לא שיחה א' לפרשת תרומה.
  13. אגרות קודש חלק כ"ו עמוד רס"ב.
  14. שיחת שמחת תורה תשט"ז. וכן בתורת מנחם התוועדויות חי"ד ס"ע 279. וראה גם בתורת מנחם – התוועדויות ח"ז ע' 315 הערה 60, בנוגע ל'הידור' בכך ש'נקבה תסובב גבר'.