סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

ארמון למלך המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח
שלט על בניית הארמון

ארמון לרבי מלך המשיח הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון לרבי מלך המשיח בכפר חב"ד.

היסטוריה[עריכה]

הרב זושא ריבקין, חסיד חב"ד מכפר חב"ד, יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת תשל"ח, ביקשו לשטוח לפני הרבי את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'יחידות' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"", ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "ארמון!"[1][2]. אחר כך המשיך הרבי ואמר "אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין"[3].

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז שבט תשנ"ב, רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב מרדכי אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד, וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב בארץ הקודש. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים, וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי כ"ו שבט, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות לבית מנחם, בסמיכות לבנין צעירי חב"ד באה"ק, ובסמיכות ל-770. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע![4]" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' שמואל שמואלי בתחילת אדר ראשון תשנ"ב: "לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש כמפורסם וכנהוג. לאדמו"ר האמצעי היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן"[5].

הנחת אבן הפינה[עריכה]

הנחת אבן הפינה לארמון

בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו בחלוקת משקה עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ההתוועדות בשבת קודש, נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד[6]. במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, אזכיר על הציון. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של אנ"ש חסידי חב"ד, מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי וזקן רבני חב"ד הרב דוד חנזין והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

לאחר הנחת אבן הפינה[עריכה]

בהתוועדות רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל מרדכי מנשה גורליק והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שבקראון הייטס. הרבי והשיב במענה חריף: "באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון"[7].

זאב גכטמן, אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע לכפר חב"ד על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־770 - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. בכ"ו אדר שני, תשנ"ב מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' זאב זלמנוב, ר' שלמה גרברצ'יק, הרב משה הלפרין והרב זמרוני ציק. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.

לקראת י"א ניסן תשנ"ב התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי ז' ניסן תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.

בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב יהודה לייב גרונר: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.

ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול.

מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.

בחודש תשרי תש"ע ר' דוד דרעי תושב שכונת קראון הייטס, הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי באגרות קודש. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר אינטרנט בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו לוועד כפר חב"ד, הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

בי' שבט תשע"ט התקיים כנס נשים בכפר חב"ד והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' שניאור לידר הצטרף במרץ לפעילותו של הרב שניאור שניאורסון מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון לחודש תמוז תש"פ יש למעלה מ3500 חתימות[8]. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון[9].

בכ"ח אלול תש"פ הודפס במקום ספר התניא.

בשנת תשפ"א החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון[10]. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ומרדכי גורליק המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר[11].

בכ"ז תמוז תשפ"ב חתם הרב מאיר אשכנזי על אישור לבניית הארמון.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!
  2. גירסא אחרת נדפסה מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד: "בית בשבילי? ארמון למשיח!"
  3. במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"
  4. בלשון הרבי: "זאלסט האבן א סאך פרנסה".
  5. ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז
  6. תשורה הלפרין תש"פ ע' 31
  7. ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית
  8. אתר החתימות
  9. מכתב התמיכה בבניית הארמון
  10. כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח, באתר חב"ד אינפו.
  11. מתווה אדריכלי לבניית הארמון.