ההלכה בימות המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בשל השינויים שיהיו בימות המשיח, ההלכה בימות המשיח תשתנה. השינוי הבולט שישתנה הוא קביעת ההלכה כבית שמאי, ולא כבית הלל.

ביטול המצוות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצוות בטלות לעתיד לבוא

בגמרא נחלקו האמוראים האם "מצוות בטילות לעתיד לבוא. לדעת רבי יוחנן המצוות יתבטלו לעתיד לבוא, ולדעת רב ינאי לא[1]. בקרב פוסקי ההלכה התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם, הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.

תורת החסידות אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי המצוות במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת האלקות הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.

קביעת ההלכה[עריכה]

בימות המשיח ההלכה תפסק כבית שמאי הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כבית הלל הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן הגלות בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי האריז"ל נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת הגבורה ובית הלל הוא ממידת החסד, ומכיוון בגלות החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי[2]. סיבה נוספת המצוינת בכתבי החסידות היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מהעולם. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי[3]. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב[4].

הרבי באחת משיחותיו התפלפל, האם כאשר משיח יבוא בחנוכה, ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי, או שלא[5]. הרבי הביא שבתקופה הראשונה בימות המשיח ההלכה תהיה כבית שמאי, ובתקופה השניה בימות המשיח תהיה הלכה כבית שמאי ובית הלל גם יחד, דבר זה יהיה בכוח נמנע הנמנעות[6].

במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כרבי מאיר[7] ורשב"י[8], וזאת בשונה מזמן הגלות שבו אין הלכה כמותם.

פסיקת ההלכה על ידי משה רבינו[עריכה]

בגמרא מובא שמשה רבינו היה במקום הסנהדרין בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו[9]. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין[10]. הרבי ביחידות עם הרב מרדכי אליהו ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע[11].

עתיד חזיר להיטהר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עתיד חזיר להטהר

אחד היעודים העתידים בדברי חז"ל הוא ש"עתיד חזיר להיטהר"[12]. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. תורת החסידות מסבירה כי קליפת החזיר בעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, ולעתיד יתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של הגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.
  2. עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.
  3. "תוס' חדשים", ריש פרקי אבות, בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
  4. שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.
  5. תורת מנחם, חלק ב', עמ' 33.
  6. ספר השיחות תשנ"ב, חלק א', עמ' 28.
  7. מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.
  8. ויקהל משה, דף מ"ב.
  9. מסכת סנהדרין, דף י"ג, עמ' ב'.
  10. ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח באתר תורת הגאולה.
  11. שיחות קודש תשנ"ב, חלק ב', עמ' 811.
  12. במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי חלק מהמקורות.