סיום עבודת הגלות
במקורות מבוארים פרטים שונים בעבודה הנדרשת מבני ישראל בזמן הגלות, שבהם תלויה הגאולה. לאורך השנים, ובמיוחד בשנים תנש"א ותשנ"ב, הצביע הרבי ברבות משיחותיו על סיום עבודת הגלות - כאשר הוא מביא את אותם פרטים נדרשים וקובע כי הם הושלמו בדור האחרון.
עבודת הבירורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עבודת הבירורים |
אחת העבודות בגלות הינה עבודת הבירורים. בכל קיום מצוה, מברר היהודי את הניצוץ האלוקי החבוי בחומריות, ומעלה אותו לקדושה. הגאולה עתידה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים מצד שלימות בירור הנפעל על ידי עבודת האדם יהיה העולם ראוי לקיום יעודי הגאולה בפשטות " ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ " = ביטול כל הרע שבעולם כליל. וכך כתב אדמו"ר הזקן[1]: "מה שנמשך הגלות כל כך הרבה יותר מן י"ז מאות שנה, וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ"ח ניצוצין, וכשיוגמרו כל הבירורין יבוא המשיח במהרה בימינו אמן".
בשנת תנש"א, הרבי הודיע שעבודה זאת, הסתיימה:
כבר נסתיימה העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו
— ש"פ וישב ה'תנש"א, סי"א
.
כמדובר כמה פעמים לאחרונה, שלאחר הריבוי המופלג של מעשינו ועבודתנו במשך כל הדורות.. כבר סיימו את כל הבירורים, כולל גם הבירור של "עשו הוא אדום".. הרי עשו כבר נתברר לגמרי, כפי שרואים זאת גם בזמן הזה (גלות אדום) בהנהגתן של אומות העולם המתייחסות ל"עשו הוא אדום", בדרך מלכות של חסד (והנהגה זו מתפשטת גם בעוד מדינות, כפי שראו ורואים במיוחד לאחרונה) - הרי מובן, שעתה נמצאים כבר במצב שהגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם "כלי" מוכן לכל האורות והענינים הרוחניים, כולל ובעיקר - אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלימה
— ש"פ ויצא ה'תשנ"ב, סי"ח
.
עם זאת, ציין הרבי שאכן נשארו ניצוצות בעולם, אך לא כחלק מהעבודת הבירורים הנצרכת לביאת משיח, אלא בתור עבודה מיוחדת:
לאחרי "מעשינו ועבודתנו" דכל בני ישראל במשך כל הדורות.. כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם.. ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים), אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם
— ש"פ וישלח ה'תשנ"ב, סי"א
.
הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הפצת המעיינות |
בראש השנה תק"ז הגיע הבעל שם טוב בעליית נשמה להיכלו של משיח, ושאל "אימתי קאתי מר[2]?". השיב המשיח - "לכשיפוצו מעינותיך (תורת החסידות) חוצה".
גם על זאת אמר הרבי, שהעבודה של הפצת מעינות תורת החסידות הסתיימה:
היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) דהפצת המעיינות חוצה שהתחיל בי"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא. וזהו אחד הטעמים להדפסת ספר התניא... כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה)
— ש"פ וישב ה'תנש"א, סי"א
.
בדורנו זה - כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם - תרגום פנימיות התורה ותורת החסידות בלשון עם ועם... עד לימים האחרונים - שנדפס גם (ספר התניא, תורה שבכתב דחסידות) ב"ברייל", הכתב עבור "סגי נהור" רחמנא ליצלן
— ש"פ שופטים ה'תנש"א, ס"י
.
תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תנאי נוסף אשר בו תלויה בוא הגאולה, היא התשובה. על הגאולה נאמר[3] "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". כך גם פסק הרמב"ם[4]: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה". בשנת תש"א יצא אדמו"ר הריי"צ בקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה".
הרבי הסביר שבדורנו גם תנאי זה התבצע[5]:
בוודאי ובוודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") היה כבר "'בשלימות"', כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", מצד ניצוץ משיח שבכל אחד ואחת מישראל
— ש"פ בלק תנש"א, ס"ז
.
אין מה לחכות יותר, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, וכבר עשו תשובה, ואין הדבר תלוי אלא בביאת משיח צדקנו עצמו. - "אין הדבר תלוי אלא בתשובה" היה לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחרי שכבר עשו תשובה) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו. כל מה שצריך זה שיבוא משיח בפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה", זה משיח צדקנו!
— בעת ביקור הרה"ג מרדכי אליהו, ו' מרחשון תשנ"ב, סי"ז
.
סיבת הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[6] נאמר שסיבת חורבן בית המקדש היא מפני שהייתה בו שנאת חינם. בהתאם לכך, עורר הרבי פעמים רבות[7] כי יש להרבות באהבת ישראל ובאהבת חינם, המהווה תיקון לסיבת הגלות; וכאשר בטלה סיבת הגלות, ממילא תתבטל הגלות ובית המקדש השלישי ייבנה.
גם תיקון סיבת הגלות, הודיע הרבי, כבר הושלם:
בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ"ב המסעות ב"מדבר העמים", נמצאים כבר על "ירדן ירחו" (דרגתו של משיח ד"מורח ודאין"), על סף הגאולה, בוודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות
— ש"פ מטות-מסעי תנש"א, סי"ג
.
מלחמת חיילי בית דוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חיילי בית דוד |
בשנת תרנ"ז ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. אחת המטרות בהקמת הישיבה, הייתה כדי שתלמידיה, המכונים "חיילי בית דוד", ילחמו באלו "אשר חרפו עקבות משיחך" - היינו, באלו המקררים את האמונה בגאולה ובביאת המשיח - ועל ידי הניצחון במלחמה זו, להביא את הגאולה בפועל ממש.
הרבי הודיע שמלחמה זו הסתיימה והגענו לשלב הנצחון:
ובהדגשה יתירה בדורנו זה - דור השלישי לאדמו"ר נשמתו עדן ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו "'מסתיימת ונשלמת"' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש על ידי דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין שכבר נסתיימה ונשלמה כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועל אחת כמה וכמה לאחרי המשך העבודה באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואזנים לשמוע"
— ש"פ וירא תשנ"ב, סי"ג
.
צחצוח הכפתורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – צחצוח הכפתורים |
בשמחת תורה תרפ"ט, בשיחה שנשא הרבי הריי"צ, הודיע על כך שהעבודה שנשארה כעת היא 'צחצוח הכפתורים'. משמעות הביטוי היא שכל הנותר לעשות בכדי להביא את הגאולה, הינם פעולות קטנות ואחרונות. הרבי השתמש בביטוי זה במשך השנים פעמים רבות.
אך בסוף שנות המ"מים[8] החל הרבי להשתמש בביטוי זה בלשון עבר, כפעולה שגם היא נעשתה כבר:
מדובר כמה פעמים שעל פי כל הסימנים שבדברי חז"ל אודות אחרית הימים (נוסף על ההודעה הכללית בזמן הגמרא ש"כלו כל הקיצין"), דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כפי שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו - בקשר ובשייכות להכרזתו הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" - שבימיו (לפני עשרות שנים) סיימו כל עניני העבודה, וצריכים רק "לצחצח הכפתורים" ולעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו, ועל אחת כמה וכמה לאחרי ריבוי העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מאז ועד עתה... בוודאי ובוודאי שסיימו גם "לצחצח הכפתורים", ועומדים הכן לקבלת פני משיח צדקנו
— ש"פ נשא תנש"א, סי"ג
.
העבודה הנדרשת כעת[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לחיות גאולה |
לאור דבריו אלו החוזרים ונשנים של הרבי, אודות סיום עבודת הגלות - הסביר הרבי פעמים רבות את מהותה של העבודה כעת, לאחר שהשלמנו את ענינים אלו.
עבודה זו מתבארת בשיחותיו של הרבי מהתקופה האחרונה, ובמיוחד באלו משנות תנש"א-תשנ"ב הנקראות "דבר מלכות" - הצורך להתנהג בהתאם לחיים בימות המשיח, ולהכיר במציאות המתרחשת סביבנו בתחילתם של גילויי הגאולה האמיתית והשלימה. עבודה זו כינה הרבי בשם "לחיות עם הזמן דימות המשיח".
ענינים שנשארו לתקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התייחס גם לטענה הנשמעת פעמים רבות, שהרי רואים אנו שישנם עוד דברים רבים הדורשים תיקון שנשארו לעשות - וכיצד ייתכן אם כן שהעבודה לקראת הגאולה הושלמה ואנו כבר מוכנים אליה?
הרבי השיב שאין זו סתירה, כיוון שהעבודה שהושלמה הינה העבודה הכללית של עם ישראל שאותה דורש הקדוש ברוך הוא כתנאי לגאולה. אף שעבודת כלל ישראל במשך הדורות הושלמה, ייתכן שנשארו עוד ענינים פרטיים לתקן בעבודתו האישית של כל אחד, אך פרטים אלו הינם שוליים ביחס לעבודת הכלל שהושלמה ואינם מעכבים; כלל ישראל דומה לאדם בריא ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, והחסרונות דומים למיחוש קל וחיצוני באבר פרטי. לאור זאת, גם תיקון הפרטים שנשארו נעשה בקלות ובשמחה[9].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תורה אור פרשת וישב.
- ↑ בארמית: מתי יבוא אדוני?
- ↑ תלמוד בבלי, סנהדרין צז, ב.
- ↑ הלכות תשובה פרק ז', הלכה ה'.
- ↑ את אופן הביצוע הסביר הרבי: "שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שעל ידי זה נעשה "בשעתא חדא וברגעא חדא" מרשע גמור לצדיק גמור, כפס"ד הגמרא שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" - הרי בוודאי ובוודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש" (שיחת ש"פ ויחי תנש"א, ס"ו).
- ↑ יומא ט, ב.
- ↑ ראו לדוגמה, שיחת יוד שבט תשי"א: "ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש".
- ↑ ראה שיחת ש"פ שמות תשמ"ז, ומשם ואילך פעמים רבות.
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת נח תשנ"ב.