רפ"ח ניצוצין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רפ"ח ניצוצין הוא מושג בתורת הקבלה, המתאר את אחת התוצאות של "שבירת הכלים" של עולם התוהו.

עניינם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבירת הכלים

כידוע היו בתוהו "אורות מרובים וכלים מועטים", ומכיון שהכלים לא יכלו להכיל את האורות "נשברו" הכלים ונפלו לעולם הבריאה[1]. המשל המובא לזה הוא רב המוסר לתלמיד שיעור ברמה שלמעלה מהבנתו – לא די שהתלמיד לא יבין כלום אלא עוד זאת שיצא מהשיעור מבולבל יותר מאשר לפניו. משל נוסף מובא מספר שנקרעו דפיו והתפזרו כל האותיות שבו - למרות שבמקורן הייתה כל אחת מהאותיות חלק מרעיון מסויים, כפי שהיא כעת (לאחר שנפרדה משאר האותיות) לא רק שלא ניכר מאין הגיעה, אלא עוד זאת שבאמת אין בה מאומה מאותו רעיון.

נפילת הניצוצות[2] נרמזת בפסוק "ורוח אלקים מרחפת על פני המים"[3]: "מרחפת" הוא נוטריקון רפ"ח מת, אך זהו רק מספרם הכללי של הניצוצות שנפלו מאצילות לעולמות בי"ע. ולאחר מכן הם התחלקו שוב ושוב לריבוי ניצוצות פרטיים, ועד שבכל העולמות, ובכל פרט ופרט שבהם (ועד לכל דבר ודבר בעולם הזה הגשמי) ישנו ניצוץ מהאורות דתוהו.

כתוצאה משבירת הכלים קרו שלושה דברים:

א. עיקר האורות הסתלקו מהכלים (ועמדו למעלה באצילות).

ב. הכלים נשברו ("מתו") וירדו לעולם הבריאה.

ג. רפ"ח ניצוצות הנמוכים של האורות ירדו יחד עם הכלים לבריאה (בכדי שיוכלו לקום לתחיה בתחיית המתים).

איסופם על ידי עבודת הבירורים[עריכה]

בירור רפ"ח הניצוצות מהווה הקדמה לגאולה. לפי האריז"ל, 202 ניצוצות כבר בוררו בגלות מצרים שנאמר "וגם ערב רב עלה איתם" - רב בגימטריה 202. ומאז נותרו לבירור 86 ניצוצות (בגימטריה אלקים).

בשנת תשנ"ב הודיע הרבי שכבר נסתיימה עבודת הבירורים וכל הניצוצות בוררו.

חשבונן[עריכה]

מספרם של הניצוצות שנפלו הוא 288 (רפ"ח), שהוא ארבע פעמים 72 (ע"ב)[4]. כדי להבין[5] זאת יש להקדים כמה הקדמות:

  1. את שם הוי' אפשר לכתוב במילוי בארבעה אופנים שונים, שבגימטריה הם – ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. בכל אחד מארבעה צירופים אלו העיקר הוא צורת האותיות, ואילו חשבונן (הגימטריה שלהן) שני בחשיבותו. גם בדרגה השניה (המילוי של המילוי) זה אותו דבר – העיקר הוא צורת האותיות והחשבון הוא משני, וכן הוא בדרגה השלישית וכן הלאה.
  2. בשעת "שבירת הכלים" נפלו לבריאה יחד עם הכלים הניצוצות השייכים אליהם. דהיינו, הניצוצות דע"ב ירדו עם הכלים דע"ב, הניצוצות דס"ג ירדו עם הכלים דס"ג וכו'.
  3. ככל שהשם נמוך יותר הייתה בו שבירה גדולה יותר, דהיינו, ירדו ממנו יותר ניצוצות.

וכעת יהיה מובן יותר החשבון:

  • משם ע"ב נפלו הניצוצות רק מדרגה השביעית שבו והלאה. דרגה זו היא חשבון שם הוי' במילוי יו"ד = ע"ב.
  • משם ס"ג נפלו הניצוצות כבר מדרגה החמישית שבו והלאה, וחשבונן הוא ס"ג יחד עם מספר האותיות = ע"ג.
  • משם מ"ה נפלו הניצוצות כבר מדרגה השלישית שבו, וחשבונן מ"ה וכ"ו = ע"א.
  • ומשם ב"ן ירדו י' אותיות דאחור שלו, שחשבונן ע"ב.

הערות שוליים

  1. בכללות, ובפרטות יותר נפלו לכל עולמות אבי"ע.
  2. עץ חיים, שער רפ"ח ניצוצין.
  3. בראשית א, ב.
  4. בספר קל"ח פתחי חכמה שחיבר הרמח"ל לוצאטו פתח נ"ז.
  5. ע"פ ע"ח שער י"ח.