עולם התוהו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

עולם התוהו - נקודים הוא כינויו של השמיטה הראשונה , הקודמת לשמיטה זו שהיא עולם התיקון[1]. הספירות של עולם התהו נבראו באופן של אורות מרובים וכלים מועטים (הכלים לא יכלו להכיל את עוצמת האור אלא רק היוו כלי לצמצומו והעברתו. משום כך הספירות לא הצליחו להתאחד ולהתכלל אחד עם השני וכתוצאה מכך הייתה שבירת הכלים, הכלים של עולם התוהו נשברו והאורות נתפרדו, (לכן נברא עולם התיקון, אשר עניינו הוא "לשבת יצרה", העולם נוצר בשביל יישובו. בעולם התיקון קיים המצב של אורות בכלים, בו האורות מתלבשים בתוך הכלי ועל ידי זה יתאחדו האורות אחד עם השני), אמנם אורות אלה נפלו וירדו לעולמות בריאה יצירה ובעיקר לעולם התחתון ביותר, עולם העשייה. על ידי שהאדם עובד את הקב"ה הוא גורם לאורות להתברר ולהתעלות חזרה אל מקום גבוה יותר מאשר בו היו לפני שנפלו בשבירת הכלים. הסבר נוסף של אדמוה"ז [2] שבתהו לא היה פרצופים, ז"א התכללות של המידות וגם לא היה התחלקות הספירות לפרטי פרטים אלא כל ספירה הייתה לעצמה בקיצור ובכלליות.

על פסוק "ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל.. וימלוך וימת"[3] המתאר את מלכי אדום מזרע עשיו מבואר שהמלכים הם כנגד ז' מלכין קדמאין השייכים לעולם התוהו, שהם ז' תחתונות של תוהו שבהם הייתה השבירה, ולכן נאמר בהם "וימלוך וימות" כי נפילה מדרגה מכונה מוות. עולם התוהו הוא ענינו של עשיו, לעומת עולם התיקון שענינו הוא יעקב, אך בכל זאת שורש התוהו יותר נעלה משורש התיקון ולכן כתוב "לפני מלוך" כי מלכי אדום הינם יותר נעלים ממלכי ישראל, בשורשם.

כינוי אחר לעולם התוהו הוא עולם הנקודים המורה על גילוי האור בצורה חיצונית בלבד, הנקרא גילוי בבחינת נקודה. שעולם זה הוא העולם האמצעי מבין עולמות עקודים נקודים ברודים. שלפני עולם התוהו, בעולם העקודים, היו הספירות כולם עקודים בכלי אחד. בעולם התוהו, שהוא עולם הנקודים, התחלקו הספירות לכלים נפרדים וכל ספירה שוכנת מעל ומתחת לחברתה ("זו תחת זו")[4]. בעולם הברודים שהוא עולם האצילות הספירות מחולקות לכלים נפרדים, אך כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות, מפני הביטול שבה[5].

ענינו[עריכה]

ההפוך של עולם התיקון. בספר בראשית מובא ישר בהתחלה, "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", וזאת מעצם מיקומו בסדר העולמות - הכי גבוה והכי בראשיתי. בנוסף מובא בתו"א [6] ששורש הנפש הבהמית למעלה מהנפש האלוקית, כמ"ש "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל" [7] שהמלכים של אדום המסמלים את עולם התהו (כי כל אחד מהם מלך ומת לפני המלוכה של המלך אחריו כי לא היה התכללות וכל מלך (מידה) האירה בכל עוצמתה בלי נתינת מקום למידה אחרת ולכן הוצרך להיות מיתה לפני מלוכה של מידה אחרת) מלכו לפני מלך מלך לבנ"י המסמלים את עולם התיקון עולם האצילות. ומתעוררת שאלה, כי [8] אדמוה"ז מסביר שמלאך הוא מעולם התהו וידוע שבשורש, הנשמה היא מעל המלאך ולכן המלאכים מחכים באמירת קדושה עד לאמירת ישראל קדושה למטה. והתשובה על כך מופיעה בתורת חיים [9] על ההסבר איך מים רבים לא מכבים את האהבה הרי הם בשורשם יותר גבוהים מנשמת היהודי כי הוא מעולם התיקון והם מעולם התהו? ששורש האהבה המסותרת אצל יהודי היא מעל התהו כי היא בעצמות אוא"ס ובמילא בשורש האהבה של היהודי היא מעל עולם התהו כולל את התהו של המלאכים.

שבירת הכלים[עריכה]

בתורת הקבלה שמבוארת על ידי תורת החסידות, מצביע על מצב העולם 'שלפני' תחילת ה'עבודה'. בדרך כלל עולם התוהו משתייך כשמו כן הוא - לחוסר סדר, דהיינו, נמצאים כל ה'אורות' וכל ה'כלים', אבל דא עקא הם אינם מסודרים. ההמשך המתבקש, על מנת לתקן אותו, הוא לפי הסדר ה'כרונולוגי' והתבניתי, שהוא כך: שבירת הכלים, והתחלת הרכבת הפאזל מחדש, אבל הפעם ביתר תשומת לב, עם פחות אורות והרבה יותר כלים.

בתורת הקבלה מיוחס עולם התוהו לעשיו, שבו היו אורות עצומים אבל כלים קטנים (לא מפותחים), שלא הצליחו להכיל את עוצמת האורות ולבסוף נשברו, שלכן היה שעיר. ואילו עולם התיקון מיוחס ליעקב, שהעדיף אומנם אורות קטנים בהרבה, אבל עם כלים רחבים, שלא ישברו עוד פעם (שלכן היה איש חלק, ללא שער).

בקבלה - בדרך כלל מיקום עולמות התוהו - הינו למעלה מעולם ה'אצילות' שממנו ומטה מתחילים עולמות התיקון.

נשמות מעולם התוהו[עריכה]

אדמוה"ז מביא [10] שישנם שתי נשמות שירדו מעולם התהו (משמיטה ראשונה) חנוך ומשה. חנוך כתוב עליו "ויתהלך חנוך את האלוקים" [11] ז"א שכבר הלך בשמיטה קודמת ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו" [12] שהגיע משמיטה ראשונה שהיא חסד = מים (שטבע המים לרדת למטה וטבע איש החסד להשפיע למי שנמצא מתחתיו). ותפקידם לתקן את העולם בגלל שהם מגיעים ממקום גבוה (עולם התהו) ששם הביטול יותר והם הצילו את העולם. שחנוך היה לפני המבול שהעולם היה במצב שפל וכדי שלא יחזור העולם לתהו ובהו ירד חנוך לתקן את העולם וגם משה ירד מתהו לתיקון כי לגאול את ישראל ולהביא להם את התורה [13].

הערות שוליים

  1. ספר התמונה הקדמה לתמונה ג' דף כט' ודף לא' ובתו"א נא' ד'
  2. תו"א נא' ד' -נב' א
  3. וישלח לא, לא
  4. מבו"ש שער ב ח"א פ"ו; מ"ח מסכת מיתת המלכים פ"א.
  5. תו"א ד"ה "והבדילה הפרכת לכם" (פרשת לך לך יב, ג ואילך); ד"ה "פתח אליהו" (פרשת וירא יג, ג ואילך). ובכ"מ.
  6. תו"א נח ט א' - ג'
  7. בראשית לו
  8. תו"א נח ט ד'
  9. נח סא' א'
  10. תו"א נא ד'
  11. בראשית ה' כד'
  12. שמות ב י'
  13. שם נא ד'