כבר היה לעולמים
כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה הוא מטבע לשון שטבע אדמו"ר הזקן בתניא פרק ל"ו, המתאר שהגילוי אור ה' אין סוף ברוך הוא שיהי' בימות המשיח, ובפרט כשיחיו המתים - כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה, כדכתיב[1]: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו".
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מיעודי הגאולה.
הכל היה כבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו רז"ל[2] ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחלתו - והוא מוכרח גם מפשוטו של מקרא המספר אשר הטבעים נשתנו לגריעותא מכמו שנבראו, על ידי הקללה הבאה בעקב חטא עץ הדעת. מובן אשר כדי שיחזרו לשלימותם, כמו בעת שנבראו[3] על כל פנים, צריך שתסור הקללה, היינו על ידי כפרת חטא עץ הדעת. וזהו שיהיה בימות המשיח כשיקוים היעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[4] -
ולהביא את ימות המשיח ולזכות להם הוא ע"י העבודה עתה, שענינה להשרות השכינה בעולם הזה, היינו שיהיה העולם בהמצב כמו שהיה קודם החטא, שאז היתה שכינה בתחתונים, ויהיה לעתיד לבא ביתר שאת. וכדברי רז"ל[5], עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה כו', והצדיקים משכינים אותה בארץ. ולמדין זה ממה שנאמר צדיקים ירשו ארץ וישכנו גו' דקאי בעיקרו אלעתיד לבא[6].
מתי היה כבר?[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי חטא עץ הדעת, נתערב טוב ורע, ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר היה.
תיבת נח[עריכה | עריכת קוד מקור]
היתה מצב כמו הזמן של הגאולה.
יציאת מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ[7].
מתן תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט).
זמן בית ראשון - מלכות שלמה המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה.
רק "מעין זה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
(אף שכבר היה, הרי זה רק "מעין זה", ולעתיד לבא יהיה) חידוש שלא מצינו לעולם[8]. ובכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה, אכן יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
למאי נפקא מינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[9], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה[7]. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[10] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[11].
וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[12].
אנו רוצים גאולה שלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[13].
הערות שוליים
- ↑ דברים ד, לה.
- ↑ סש"ב פל"ו.
- ↑ וכמו שתרגם אונקלוס "ויכולו" - "ואשתכללו".
- ↑ (ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב ובסוף הל' מלכים: ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ד' בלבד).
- ↑ ב"ר פי"ט, ז.
- ↑ אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
- ↑ 7.0 7.1 כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.
- ↑ לקו"ש חל"ה ע' 206.
- ↑ ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.
- ↑ סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 273.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.