חטא עץ הדעת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חטא עץ הדעת הוא החטא שחטא בו אדם הראשון ובעקבותיו גורש מגן עדן. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מעץ הדעת ומעץ החיים. הנחש הקדמוני פיתה את חוה לאכול מפרי עץ הדעת האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - אדם הראשון - לאכול מהפרי.

על ידי החטא הסתלקה השכינה מהארץ לרקיע הראשון.

השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנחש הקדמוני פנה לחוה ופיתה אותה לאכול מפרי עץ הדעת האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - אדם הראשון - לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יצרה אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תפרו לעצמם חגורות מעלי התאנה. הקב"ה כעס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית השדה ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא.

הקב"ה גירש את אדם וחוה מגן עדן, וחסם את האפשרות לחזור אליו.

הזמן של חטא עץ הדעת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"[1].

אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון[2].

משמעותו הפנימית[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ידי החטא פגם אדם הראשון ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ברוחניות ובאלוקות אך הבעיה הייתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מעץ הדעת (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב[3] "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות בעבודת ה' רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם[4].

הסיבה לגירושו של האדם מגן עדן לאחר החטא מוסבר בחסידות במקומות רבים הוא מכיון שבגן עדן לא שיך מציאות וקיום לרע ובחטאו המשיך אדם הראשון עליו רע.

העונש על החטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות חטא זו נענש אדם הראשון וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של מוות. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא[5] ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם). בגאולה יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע בזמן הגאולה כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק טוב מוחלט.

תיקונו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות ערלה. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור ערלה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סנהדרין לח, ב.
  2. ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.
  3. בראשית ג, ד.
  4. שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי"ב.
  5. שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.