לדלג לתוכן

גפן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הגפן

גפן הוא פרי משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים יין.

ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד בתקופת המקרא היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם החיטה והשעורה, הענף הכלכלי החשוב ביותר של הארץ.

את אשת חיל, דוד המלך מתאר בספר התהלים "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ[1]". בשיר השירים מוזכרת הגפן הן כמשל לעם ישראל, והן כסימן והבטחה לגאולה: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ[2]". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה[3]", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן[4]".

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יין

היין מיוצר מפירות הגפן. הטבע של היין שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. היין מרמז על השמחה של הנפש האלוקית, כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן היין מסוגל לעצור את הנפש הבהמית מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"[5], הרבי לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את הנפש הבהמית[6].

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
שבעת המינים

הערות שוליים

  1. תהלים פרק קכ"ח, פסוק ג'
  2. שיר השירים פרק ז', פסוק י"ג
  3. תהלים פרק קכ"ח, פסוק ג'
  4. מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א'
  5. תהלים ק"ד, פסוק ט"ו
  6. משיחת דבר מלכות חמשה עשר בשבט