שכינה

הכינוי שכינה הוא מלשון שוכן, הכוונה הכללית במילה שכינה היא על הגילוי של הקדוש ברוך הוא בעולם או לנבראים. מטרת בריאת העולם היא כדי לעשות להשם דירה בתחתונים דהיינו להמשיך ולחבר שני הפכים: של שיא הקדושה, בעולם שהוא שיא הגשמיות והרע.

הדרגות בגילוי

באופן גילוי השכינה (דהיינו התגלות רוחנית מורגשת בעולם הגשמי)ישנם כמה אופנים,

א' שבכל העולם כולו ניתן להרגיש ולראות את השכינה, בעיניים הבשריות, אופן זה אינו ניתן לתיאור או להסבר מדויק, מכיון שלא בשכלנו להסביר ולהגדיר את טבעו והנהגותיו או גילויו של הקדוש ברוך הוא. אך המוסבר בספרי חסידות הוא כי לעתיד לבא הקב"ה יסיר את הקליפות המסתירות על מציאותו בכל נברא ונברא, וכך יתגלה כי מציאותו האמיתית של כל נברא הם האותיות המחיות ומהוות אותו.

גילוי זה יהיה לעתיד לבוא כנאמר "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר".

ב' גילוי השכינה רק במקום מסוים או לאיש מסוים. גילוי זה כבר היה בעבר בבית המקדש הראשון והשני, וקיים גם בכל עת ועת לצדיקי הדור.

כי לא יראני האדם וחי

בן אנוש פשוט אינו מסוגל לחוות גילוי זה וכפי שמעיד הכתוב עצמו "כי לא יראני האדם וחי" (לא ייתכן שיראה אדם את השכינה וישאר בחיים) מכיון שהגוף הגשמי של האדם הפשוט (למעט צדיקים) אינו מזוכך כדי לראות או לשמוע בגשמיות כזה דבר ולכן הנשמה יוצאת מייד מהגוף כפי שקרה בעת מתן תורה שכל ישראל פרחה נשמתן והיה צריך להחיותן ממש.

התגלות השכינה במשך הדורות

• בבריאת העולם הייתה השכינה בגילוי בכל העולם כאופן הא' אך על ידי שבעה חטאים (הראשון והמשמעותי, חטא עץ הדעת) הסתלקה והתעלאה השכינה מהעולם לגמרי, אך במשך הדורות על ידי הצדיקים שבכל הדורות חזרה השכינה בשבעה שלבים לעולם, (השלב השביעי והמשמעותי בהחזרת השכינה התבצעה על ידי משה רבינו).

• בזמן קיום המשכן ובית המקדש הייתה עיקר השכינה בקודש הקודשים בין שני בדי הארון ובין שני הכרובים, אך רק לכהן גדול הייתה הגישה למקום.

• במתן תורה היה גילוי יוצא דופן שלא היה לפני זה ולא יהיה לפני הגאולה, בה כל העולם ראה ושמע את הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מדבר.

• לעתיד לבוא יהיה הגילוי המושלם והנעלה ביותר, הגילוי הנעלה ביותר, הן בדרגת השכינה המתגלה והן באופן הגילוי שיהיה בכל העולם ללא יוצא מן הכלל ולכל יהודי ויהודי ללא יוצא מן הכלל. בגאולה תהיה ראייה גשמית בענינים אלוקיים ורוחניים.

שכינה בחסידות

כשמוזכר "שכינה" בספרי חסידות בדרך כלל הכוונה לספירת המלכות שבעולם האצילות, שתפקידה בתור הספירה האחרונה שבעולם האצילות, לרדת ולשכון' בשלושת העולמות שמתחתה בריאה יצירה ועשייה ולהמשיך בהם את הגילויים של האצילות, כחלק מהשתלשלות העולמות כדי לברוא את העולם הזה הגשמי.

אך בכללות כל ספירה וכל דרגה שמטרתה עוד שלב בירידה והתהליך של בריאת העולם הזה מכונה "שכינה" כי מטרתו הסופית היא לברוא עולם גשמי ולהשכין בו את הקדוש ברוך הוא.

כאשר גולים ישראל גולה גם השכינה, כמו שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם", שכאשר גלו לאדום שכינה עמהם, גלו לבבל שכינה עמהם וכו'.

לקריאה נוספת

ליקוטי אמרים - פרק נ"ב