נ' אלפים יובלות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נ' אלפים יובלות הם מחזורים שונים של שנות קיום העולם (או עולמות נוספים) על פי החשבון המובא בספרי הקבלה[1]. מחזורים אלו (על פי ביאור החסידות) מבטאים עולמות רוחניים זה על גבי זה, כאשר מבין כולם רק ה"שמיטה" (שבעת אלפי השנים) שלנו היא גשמית.

ענינם[עריכה]

בקבלה[עריכה]

נאמר בגמרא[2]: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם האלף השביעי, "חד חרוב"[3] - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום השבת, וכן ששת שנות העבודה ואחריהם השמיטה.

על יסוד זה, מבואר בקבלה[4] שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה הייתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר[5] "הקב"ה בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמישה שמיטות נוספות, ובסך הכל שבעה שמיטות - כנגד שבעת המידות. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות)[6].

האריז"ל[7] חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות גשמיות כמו שלנו.

בחסידות[עריכה]

בתורת החסידות מבואר[8], שגם לדעת האריז"ל הייתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם גשמי, אלא עולם התוהו. על פי זה, לומד הרבי בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים כעולמות רוחניים[9].

ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי[9] - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות[10].

ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות[11] שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשייה שלנו למדריגת עולם האצילות, ועולם האצילות יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.

לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליות בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות[12].

דרגתם[עריכה]

מבואר[13], שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור הממלא כל עלמין, המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. כל עולמות אלו כלולים בספירת המלכות, שהיא רק "שם" והארה מאור אין סוף[14].

אמנם לגבי אור הסובב כל עלמין אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה. ולכן, תכלית שלימות השכר וגילוי האור האלוקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא בעולם התחיה שבו יתגלה אור הסובב[15].

השמיטה הראשונה והשניה[עריכה]

ההבדל בין השמיטה הראשונה - שהייתה שמיטת התוהו, לשמיטה השניה - שהיא שמיטת התיקון (העולם הזה):

שמיטת התוהו הייתה שמיטת החסד - ולכן אז לא היו דינים, צמצומים וירידות. לעומתה השמיטה שלנו היא שמיטת הפחד והגבורה - ומכאן הירידות הגדולות שלה (כמו החטאים הגדולים שסילקו את השכינה מיד בתחילת הבריאה, החל מחטא עץ הדעת), וכן הצרות כמו חורבן בתי המקדש, ושאר הדינים שהיו בה[16].

אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא כלים) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא אורות), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון שנעוץ תחלתן בסופן.

משמיטת התוהו נמשכו לשמיטת התיקון נשמותיהם של חנוך ומשה רבינו, על מנת לתקן את עולם זה ולהמשיך בו את האורות האלוקיים של התוהו[17] זו הסיבה שמשה רבינו התקשה לקבל את השליחות לגאול את בני ישראל, וטען[18] "כבד פה וכבד לשון אנכי" - כיון שבשרשו הנעלה בתוהו היו אורות גדולים ביותר, שהכלים של עולם התיקון לא היו יכולים להכיל (בענוותנותו חשב שזהו מכיון שחסרה לו מעלת הכלים של התיקון, ולאמתו של דבר היה זה מצד גודל מעלת ריבוי האורות שהיו לו). לכן נזקק משה לנתינת כח מיוחדת מהקדוש ברוך הוא, שיוכל לחבר את האורות המרובים של התוהו עם הכלים המרובים של התיקון.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. על פי חשבון זה, ששת אלפי שנות קיום העולם והאלף השביעי בו "חד חרוב" הם שמיטה אחת. כמוה ישנם שבע שמיטות, ולאחריהם יובל - סך הכל, חמשים אלף שנה. ומחזור זה חוזר על עצמו חמשים אלף פעמים - סך הכל 2,500,000,000 שנים.
  2. סנהדרין צז, א.
  3. משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות השכר והעונג באלוקות (ראה ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).
  4. ספר התמונה (מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים תרפ"ד ע' רמח.
  5. בראשית רבה ג, ז.
  6. המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא הש"ך על התורה ריש פרשת בהר (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי צפת). [ובבחיי על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. בחסידות מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' רסח בהערה.
  7. בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים. - ראה גם כן שיעור קומה להרמ"ק סי' פג, לבנת הספיר (ירושלים, תרע"ג). - הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים תרפ"ד ע' רמט.
  8. תורה אור שמות נא, ד. דרך מצוותיך מצות עבד עברי
  9. 9.0 9.1 שיחת ש"פ נח תשמ"ט הערה 34 ובשוה"ג שם.
  10. שיחת ש"פ נח הנ"ל. מאמר ד"ה להבין ענין שמחת תורה תשמ"ג. ועוד.
  11. לקוטי תורה קרח נב, ג. תורה אור מג"א צו, א. ספר המאמרים תקס"ב ע' יז. שערי תשובה שער התפילה סט, ג. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ועוד.
  12. סה"מ תקס"ב ע' רס. שערי תשובה שער התפילה כט, ב.
  13. לקו"ת קרח שם. סה"מ תקס"ב ע' רכח. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יובל. ועוד.
  14. מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט. ושם, שעל זה נאמר (תהלים קמה, יג) "מלכותך מלכות כל עולמים", "כל" בגימטריא חמשים - שהם החמשים אלף יובלות הכלולים במלכות. ונקראים "עולמים", היינו שלגבי מה שלמעלה מהם חשובים כהעלם.
  15. לקוטי תורה ודרך מצוותיך שם.
  16. תורה אור שמות נא, ד. תורת חיים שמות נט, א. בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה - ראה בארוכה תורת חיים שם, וכן בד"ה ויהי לי שור תרס"ח (סה"מ תרס"ח ע' מז) וד"ה ואתם הדבקים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד ע' רמח).
  17. וכן נשמת למך, אלא שהיא לא נמשכה כדי לתקן - ראה הערת אדמו"ר שליט"א בתו"א שם.
  18. שמות ד, י.