מלכות שבתפארת

מלכות שבתפארת - הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. שעל ידי שמכניסים את המלכות בתפארת - שמכניסים את האור האלוקי הבלתי מוגבל שזה תפארת בתוך כלי מוגבל שזה מלכות מביאים את הגאולה.

ספירת המלכות

ספירת המלכות - מלכות אין לה משל עצמה כלום וכל עניינה להיות 'כלי' ולקבל את האור של שאר הספירות שלמעלה ממנה בה היא מקבלת את חיותה,

אולם ביחד עם זאת מלכות עניינה להשפיע ולהחיות את העולם שתחתיה, שאז במצב זה היא מצטמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. נמצא שמלכות עניינה לקבל את האור הבלתי מוגבל,

ולהשפיע ולהחיות את העולמות שמתחתיה.

הסיבה לשמה

הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, והוא נעלה באין ערוך מעמו, שעליו נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם"

שאפילו המידות (הדרגה הנמוכה של המלך) הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם (הדרגה הגבוהה של העם), יוצא שכל הכוחות של המלך נעלות וגבוהות באין ערוך מהעם

המלך הוא מולך על העם, ש"אין מלך בלא עם", ו"עם" מלשון "עוממות" לשון פירוד והבדלה, שהמלך כנזכר לעיל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו.

זוהי ספירת ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה.

התגלותה בעולם

גילוי דרגה זו למטה בעולם נעשית על ידי כמה אופנים, ומהם:

א. עבודת ה' באופן של קבלת עול של עבד פשוט. שעל ידי עבודה זו מגלים את דרגת ספירת המלכות.

ב. בתקיעת שופר בראש השנה - על ידי שממליכים את המלך אז נעשית 'בניין המלכות' מחדש, דהיינו שעל ידי התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל עליו את מלכותו של הקב"ה ובונה ומחדש את ספירת המלכות.

וג. העיקר הוא על ידי מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו ועל ידיו בטלים ישראל לקב"ה", דהיינו מחמת זה שהמלך בטל בתכלית לקב"ה לכן מתבטלים על ידיו כל בני ישראל. ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה על ידי מלך, הוא לעתיד לבוא על ידי מלך המשיח שאז לא יהיה העלם והסתר כלל.

ספירת התפארת

ספירת התפארת עניינה למעלה בעולם האצילות היא 'התכללות המידות', דהיינו שבכוחה של הספירה לאחד ולחבר את שני המידות חסד וגבורה, שהמידות חסד וגבורה הם שני מידות הפכים,

כי מידת החסד עניינה להשפיע ולהאיר, לעומת זאת מידת הגבורה ענינה 'צמצום' ו'דין', וכדי ששני ספירות הללו יתחברו זהו על ידי ספירת התפארת.

שורש הספירה

הכוח והיכולת לחבר בין שני מידות הפכים ומנוגדים זה לזה בגלל ששורש מידת התפארת טמונה ב'קו האמצעי' שקו זה יכול להיות מהדרגה העליונה ביותר עד הדרגה התחתונה ביותר ללא שינויים כלל.

כי ככל שהדבר גבוה יותר הוא יכול לרדת נמוך יותר, וה'קו האמצעי' הוא מבטא את פנימיות סדר ההשתלשלות, מספירת הכתר עד ספירת המלכות.

ובקו זה ספירות תפארת ומלכות נמצאות באותה דרגה בשווה, שזה מדגיש את תפקיד ה'קו האמצעי' שהוא כגשר המחבר בין כל הספירות,

ענין הספירה

על תפארת נאמר "תפארת זו מתן תורה", וההסברה בזה הוא, על אף שהיא ירדה לעולם הגשמי והתלבשה בעניינים ארציים, היא נותרה ללא שינוי במהותה – קדושתו וטהורתו של הקב"ה.

הדבר מקביל לאופן שבו ספירת התפארת יורדת לדרגות הנמוכות ביותר מבלי להשתנות.

חיבור המלכות שבתפארת

כאשר ספירת המלכות נכללת בספירת התפארת, נוצר דגש על עוצמתה של מידת התפארת. משילוב זה נוצר הרחמים, שהם מהות ופנימיות התפארת, לצאת אל הפועל ולהשפיע באופן ממשי בעולם התחתון.

כך מתבטאים הרחמים בפעולות של נתינת צדקה ואוכל לעניים, ובכך הם באים לידי ביטוי מעשי ומוחשי.

בעבודת האדם כהכנה לגאולה

בדבר מלכות תזריע מצורע תנש"א מסביר הרבי את תפקידינו בדור השביעי כהכנה לגאולה.

הרבי מסביר בשיחה - שעניין הנגעים שורשו מגיע מאור גבוה מאוד, ובגלל שאין 'כלי' לאור גבוה זה משתלשל מזה מצב בחיצוניות בלבד לא טוב -ענין ה'נגעים',

וכך הרבי מקשר זאת לענין של גילוי הא' בגולה: הגלות עניינה אור נעלה גבוה מאוד בלתי מוגבל (גאולה) ובגלל שאין 'כלי' לאור זה -משתלשל מצב לא שבחיצוניות לא טוב, גלות, תפקידינו הוא להכניס את האור נעלה זה בתוך 'כלים' ועל ידי זה מגלים את העניין האמיתי של הגלות -הגאולה.

הרבי מקשר זאת לעניין של 'מלכות שבתפארת' שתפקידינו במשך הגלות הוא - להכניס את התפארת (האור האלוקי) במלכות (כלי), ועל ידי זה מביאים את הגאולה.

מידת התפארת כנ"ל היא כנגד התורה, לימוד תורה, ו'מלכות' היא (שלימותה ב)מלך המשיח, ומובן מזה, שבהתכללות שני הספירות יחדיו התוצאה שתהיה היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה השלימה.

הרבי מסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".

ראו גם

• מ. מ. ש הוצאה לאור

לקריאה נוספת

דבר מלכות תזריע מצורע