ושמתי כדכד שמשותיך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ושמתי כדכד שמשותיך הוא אחד מיעודי הגאולה שבספר ישעיה, המנבא שלעתיד לבוא יהיו החלונות בבתים ואבני החומות והרצפות עשויים מאבנים טובות ויהלומים. בתורת החסידות מבואר באריכות היעוד על פי פנימיות העניינים וההוראה ליהודי עובד השם למעשה בפועל.

מקור היעוד[עריכה]

מקור היעוד בספר ישעיה, פרק נד פסוק יב:

וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ

ישעיה, נד, יב

רש"י מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".

כוונת הפסוק לתאר את השפע והטוב שיהיה אצל עם ישראל בזמן הגאולה וממחיש זאת במשלים רבים. אחד המשלים הוא בפסוק הזה, המתאר איך שזכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות ומאירות מרוב עושר.

היעוד במבט החסידות[עריכה]

בגמרא במסכת בבא בתרא[1] מובאת מחלוקת בין האמרואים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים בחושן שבבגדי הכהן גדול, ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני החושן. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.

בחסידות מבארים את מחלוקת הגמרא וההכרעה ברובד הפנימי.

האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי האור האלוקי: אור ישר ואור חוזר ובמילים אחרות, המשכה מלמעלה למטה, והעלאה מלמטה למעלה.

אבן השוהם מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות לאור ישר. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת השפעה ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.

על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי הכהן הגדול, היה כתוב את שם השבט יוסף, ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.

אבן הישפה לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות לאור חוזר. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים משל האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, הכלי, והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.

על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט בנימין, בנימין מסמל את התפילה שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.

המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של הקב"ה לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישר וגם אור חוזר בו זמנית, כי בגאולה יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.[2].

השייכות לשמות האמוראים[עריכה]

בדברי אדמו"ר הזקן[3] מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים במערבא, והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא[4] שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם איתא בגמרא[5] - יהודא מימין אביו וחזקיה משמאליה. ופירש בספר חמדת צבי על התיקוני זוהר, שרבי חייא הוא בחינת יעקב ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש שתפארת עולה עד הכתר. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת יצחק.

הערות שוליים

  1. דף עה עמ' א
  2. ראה שיחת שבת פרשת פנחס תשי"ח; ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך", וכן ראה מאמר דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת תשל"ד
  3. ליקוטי תורה ראה, כד ד
  4. ב"מ פ"ה ע"ב
  5. מ"ק כ"ה ע"א