שנה שמלך המשיח נגלה בה
שנה שמלך המשיח נגלה בה, הוא כינוי מהמדרש לשנה בה תחל התגלות מלך המשיח, ויתרחשו בו מאורעות כחלק מהכנת העולם לגאולה. על פי דברי הרבי מליובאוויטש, שנת תנש"א (1991), היא השנה בה החלה התגלות משיח המתואר במדרש.
מקור המשפט[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם.. וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומרים: להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך? ואומר להם [=הקב"ה לישראל]: בני, אל תתייראו, כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם.
— ילקוט שמעוני ישעיה רמז תצט
נבואת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בט"ז באב תש"נ, תלה ר' יוסף יצחק קייזן פתק, בקיר בית המדרש ב-770, ובו צילום קטע המדרש האמור. כשיצא הרבי מבית המדרש עצר על יד המודעה והביט בה מספר שניות. באותו ערב התקשרו ממזכירות הרבי לאותו א' ובקשו להוסיף גם את סיום הקטע במדרש: "שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!"
באותה תקופה החלה דריכות בעולם בעקבות פלישת צבא עיראק לכוויית, ימים מספר קודם השיחה החל מבצע "מגן במדבר" בו חברו 34 מדינות לפעולה נגד עיראק, מה שהוביל בהמשך לפריצת מלחמת המפרץ.
בשבת פרשת ראה, כ"ז באב תש"נ, הביא הרבי לראשונה את דברי המדרש. והרגיע את הלחצים באומרו שמלחמה זו היא התגשמות דברי המדרש, ואלו חלק מהסימנים לכך שעומדים על סף הגאולה.
במשך השבועות והחודשים שחלפו, השווה הרבי כיצד רואים את המאורעות התואמים בין הנאמר במדרש למתרחש באותם ימים, וכיצד אנו נמצאים כעת בשנה שמלך המשיח מתגלה בה:
המאורעות במפרץ הפרסי - מסימני הגאולה כמאמר רז"ל בנוגע ל"מלכיות מתגרות כו'", ובפרטיות יותר - "מלך פרס (דקאי בפשטות על השטח שכולל עירק) מתגרה במלך ערבי כו' וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלים כו', ואומר (הקב"ה) להם (לישראל).. אל תיראו הגיע זמן גאולתכם", וממשיך ומסיים "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם
— שיחת שבת פרשת בראשית תנש"א
.
הרבי הסביר אשר דברי המדרש אודות בשורתו של משיח מעל גג בית המקדש מכוונים על התקופה הנוכחית, ומשמעותו של גג בית המקדש היא ה'מקדש מעט' העיקרי של הגלות - בית מדרשו של מלך המשיח המכונה כ'גג' משום שגג המקדש ביחס למקדש עצמו אינו קדוש, כמו ה'מקדש מעט' של הגלות ביחס לבית המקדש שבירושלים. ממקדש מעט זה מבשר המשיח שהגיע זמן הגאולה.
מלך המשיח עומד (מכבר) על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם", וכידוע דגגין לא נתקדשו, והרי זה בדוגמת חוץ לארץ שלא נתקדש (על כל פנים - לא כמו ארץ ישראל). ולזה באה ההכרזה (כפי שהכריזו גם בהתוועדויות שלפני זה) - "הגיע זמן גאולתכם" תיכף ומיד ממש, ממש ממש ממש...
— שיחת שבת פרשת חיי שרה תנש"א
בשבת פרשת בלק מגדיר הרבי באופן סופי את שנה זו כשנה שמלך המשיח נגלה בה:
שנה זו היא "(תהא) שנת נפלאות אראנו", השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", ועד ל"שעה שמלך המשיח בא.. והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתם" (כדברי הילקוט שמעוני) ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא" שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה
על שנה זו נתן הרבי את הסימן "תהא שנת אראנו נפלאות" - נפלאות הגאולה השלימה. וכן קישר זאת עם הפסוק "ותנשא מלכותו", המדבר אודות מלכות דוד ושלמה עד למלך המשיח, שמתגלה בשנת תנש"א.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]