סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

מינוי מלך המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בלתי ערוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג מצוות התורה, כנאמר "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ה' הוא הבוחר את מלכי ישראל על ידי עבדיו הנביאים, והם המעמידים את המלך ומושחים אותו בשמן המשחה.

כפי שהומלכו שאול ודוד על ידי שמואל, ירבעם בן נבט על ידי אחיה השילוני, יהוא על ידי אלישע, ועוד.

מאז שבחר ה' בבית דוד, כל מלך העומד מבניו אינו צריך לא את בחירתו של הנביא ולא שמן המשחה. אך גם לאחר מכן מצוות מינוי מלך לא בטלה והיא מתבטאת בחיוב המוטל עלינו להעמיד את המלכות בידיו של אותו מלך מבית דוד ולקבל עלינו את עולו, וכדברי התלמוד ירושלמי "אשים לא נאמר אלא תשים דאת שוי עלך" [שאתה תעמיד על עצמך].

גם מלך המשיח לא אנו בוחרים אותו. המשיח הוא "מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו", ולכן הוא חייב להיות מבית דוד שלהם הובטחה המלוכה, אך עלינו הזכות והאחריות לבקש אותו ולקבל עלינו את מלכותו.

וכמו שכתוב "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם". ונאמר על כך בירושלמי "אהן מלכא משיחא' [זה מלך המשיח] שיבוקש על ידי העם.

אין מלך בלא עם[עריכה]

בנוסף לעצם המצווה של מינוי המלך, מזכיר רבינו-בחיי בפירושו על התורה את הכלל "אין מלך בלא עם". מבחינה מציאותית, המלך לעולם לא יוכל להיות מלך אם לא יהיה עם שמקבל אותו.

כלל זה מתבטא גם בהלכה אשר כל מלך העומד על ישראל בין על ידי נביא ובין בירושה, נעשה למלך רק כאשר העם מקבל את מלכותו של המלך.

עניין זה של כח העם בהכתרת המלך אנו מוצאים גם בדבריו של הרבי:

"מציאותו של המלך תלויה בהעם, "אין מלך בלא עם", כלומר, אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי ביחד עם זה (ואדרבה - בגלל זה) פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך, חיים של מלך.. ובזה גופא "יצלח מלכא.. כי התפילה היא על החיים וההצלחה".

אם בכל מלך כה חשוב הקשר עם העם, כשאנו עוסקים במלך המשיח הקשר של 'מלך - עם' מודגש ופנימי הרבה יותר, וכפי שמבאר בהמשך דבריו:

"בנוגע למלך המשיח מודגש ביותר הקשר והשייכות לכל ישראל - שעצם נשמתם, בחינת היחידה, היא ניצוץ מנשמתו של משיח, ולכן, גם העניין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח".

הקשר בין כל יהודי למלך המשיח הוא קשר מבחינת ה'יחידה' - הדרגה הפנימית והעמוקה שבנשמה, זהו קשר על-מודע שקיים אצל כל יהודי בכל מצב, בין גדול בין קטן, בין צדיק ובין שאינו.

ומכך נגיע למסקנה:

"בכחו וביכלתו דכל אחד ואחד מישראל לפעול העניין ד"יחי המלך".

עניין נוסף: אצל מלך המשיח מדובר על יותר מאשר מלכות וחיים, כשהעם מקבלים אותו עליהם הם מסייעים לו בדבר החשוב באמת, למלאת את תפקידו לגאול את ישראל. וכפי שמופיע בשיחה אחרת בהקשר לכך:

"הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות".

בנוסף לכל זאת, עבורנו מלך המשיח מבטא את שיא הביטול לה' יתברך, ומלכותו היא שלימות מלכות ה' בעולם.

למסקנה: זרע דוד נבחר על ידי ה' למלוך על ישראל ואי אפשר לערער על כך. אך כשאנו מסכימים ומבקשים את מינוי המלך המשיח אנו מעניקים לו מעמד הלכתי של 'מלך', וגורמים לו התעלות אישית וגילוי כוחות פנימיים להצלחה בפעולותיו להבאת הגאולה האמיתית והשלימה.

ראו גם[עריכה]