בית המקדש השלישי
בית המקדש השלישי הוא בית המקדש שיבנה בימות המשיח, כחלק מפעולותיו של מלך המשיח לגאולת ישראל ותיקון העולם, החזרת מלכות בית דוד והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם. הציפיה לבניין בית המקדש השלישי היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז חורבן הבית השני לאורך כל תקופת הגלות.
בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם לנבואה שניתנה ליחזקאל ושחלק מפרטיה המדוייקים נשארו נעלמים ויתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים.
בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה[1] נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים.
בנייתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שתי דעות נאמרו בנוגע לבניין הבית השלישי, על ידי מי יבנה:
לדעה אחת - יבנה בית המקדש השלישי על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו[2], ובלשון רש"י[3]: "מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך". מסיבה זו לא ייחרב בית המקדש השלישי, בגלל היותו מעשי ידי ה', שלא כבתי המקדש הקודמים שהיו מעשי ידי אדם[4].
לדעה שנייה - יבנה בית המקדש השלישי על ידי עם ישראל בהנהגת מלך המשיח[5]. כדעה זו פסק להלכה הרמב"ם[6].
הרבי התייחס מספר פעמים למחלוקת זו, והביא כמה אפשרויות לתווך בין הדעות[7]:
- על פי דברי חז"ל[8] על הפסוק[9] "טבעו בארץ שעריה", שבזמן החורבן טבעו דלתות המקדש בארץ - ייתכן שהמקדש כולו אכן ירד משמים, אך בני ישראל בהנהגת המשיח יעמידו את דלתותיו, והעמדת דלתות בבית נחשבת לפי ההלכה[10] כקניין המועיל לזכות בבית כולו[11].
- על פי דברי חז"ל[12] בתיווך נבואות סותרות ביחס לגאולה, שישנו אופן גאולה פשוט אם לא יהיו ישראל ראויים לכך ("לא זכו"), אך אם יהיו ראויים ("זכו") אופן הגאולה יהיה נעלה יותר וניסי - כך בענייננו, במצב של "לא זכו" יבנה המקדש בידי אדם, ובמצב של "זכו" יתגלה משמים[13].
- בזמננו, הודיע הרבי שזכינו לאופן גאולה זה, ולכן ללא ספק ירד המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים[14]. למסקנת השיחה הרבי אומר שוודאי שעם ישראל יבנה את בית המקדש, אלא שבמצב של זכו יתלבש לאחר מכן במקדש שלמטה בית המקדש שלמעלה כפי התיווך הבא.
- המקדש ייבנה על ידי ישראל בהנהגת המשיח, כיוון שבניין המקדש הוא חיוב הלכתי המוטל על ישראל; אך בנוסף לבניינם של ישראל כנדרש בהלכה, "יתלבש" במקדש הגשמי גם המקדש שירד מלמעלה[15].
- על פי דברי הרמב"ם[16] שבנבואת יחזקאל על בניין הבית השלישי ישנם חלקים מפורשים, וחלקים שאינם ברורים - ישראל בהנהגת המשיח יבנו את החלקים הידועים, והחלקים שאינם ידועים יושלמו בידי שמים[15].
כמו כן הסביר הרבי את טעמי שתי הדעות לפי פנימיות התורה[17].
הרב מרדכי אליהו, בשיחתו עם הרבי[18], העיר שאנו מעדיפים את האפשרות שיבוא מלמעלה, כיון שזה יותר מהר...
בקונטרס בית רבינו שבבבל כותב הרבי שבית המקדש יתגלה מהשמים תחילה בבית רבינו שבבבל - 770, ורק לאחר מכן יעבור לירושלים.
זמן בנייתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביחס לביאת המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[19] נאמר שרק אחר בניין בית המקדש מגיע מלך המשיח. כך דרשו בגמרא את הפסוק[20]: "אחר ישובו בני ישראל", כלומר לאחר שיבנו את בית המקדש, "ובקשו את . . דוד מלכם".
לאידך, פסק להלכה הרמב"ם, שמלך המשיח יבנה את בית המקדש[6], כלומר שחזרת מלכות דוד קודמת לבנין בית המקדש.
באגרת קדשו של אדמו"ר הרש"ב[21], מוכיח באריכות שבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ייעשו על ידי משיח, והמקורות שמדברים על ביאת המשיח אחרי בניין המקדש או קיבוץ גלויות - מדברים על התגלותו הסופית והמושלמת, שתהיה רק אחרי השלמת פעולותיו. אדמו"ר הרש"ב מדייק ומחלק שמשיח נקרא לעיתים "בן דוד" ולעיתים "דוד" - בתחילת ביאתו נקרא "בן דוד", ולאחר השלמת פעולותיו נקרא "דוד", ולכן, בלשונות חז"ל המאחרים את ביאת המשיח נאמר "כיון שנבנית ירושלים בא דוד"[19], והכוונה על התגלותו המושלמת.
ביחס לקיבוץ גלויות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – קיבוץ גלויות |
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של בניין בית המקדש השלישי: יש מהם שאומרים שיהיה לפני קיבוץ גלויות, ויש אומרים שלאחריו.
לדעת המדרש[22]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר[23]: בונה ירושלים ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה[24], שם מבואר סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה, ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
לאידך, בספר הזוהר[25] דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה[26], הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן, שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו[21]. גם במסכת ברכות[27] מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.
להלכה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים[6]: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי כללי הרמב"ם, אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל. הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו[21], שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי תורת החסידות. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות בתחיית המתים[28].
הרבי דן כמה פעמים בשאלה זו. לפעמים נוטה להכריע כשיטה שבניין המקדש קודם[29], לפעמים מביא שהכרעת הדין תיפסק על ידי בית הדין למטה[30], ולפעמים מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות[31].
אפשרות נוספת לתיווך בין השיטות מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'[30].
החידושים שיתווספו בו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר יחזקאל מתנבא יחזקאל על בית המקדש הג', בנבואה זו מבואר שבית המקדש יהיה שונה בצורתו מהבתי מקדש הקודמים. ההבנה בפסוקים אלו בספר יחזקאל קשה מאד, כך שחלק גדול מהמפרשים אכן נחלקו איך יראה בדיוק בית המקדש הג'.
עליה לרגל: יעלו אליו כל שבת וראש חודש (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".
חומרי בניה: חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש בברזל בבנית הבית), כיון שלעתיד הברזל כבר לא יהיה כלי משחית, לאחר קיום היעוד וכתתו חרבותם לאתים, לכן הברזל רק יסמל את התוקף והנצחיות של הבית השלישי.
תוספות בניה: כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת מתן תורה הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד תורה חדשה מאתי תצא שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.
גודל: גודל העזרות וכן שטח הר הבית המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב הר הבית לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני. מפרשים רבים[32] מסבירים כי כל אחת מהבארות שחפר יצחק רומזת לכל אחד מבתי המקדשות, והסיבה לקריאת הבאר השלשית "רחובות" היא על שם רחבות המידות שתהיה בבית המקדש השלישי לעומת קודמיו.
שינויים במבנים סביב: בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר) במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני. בבית השלישי יהיו 3 שערים שיחברו את 2 העזרות הללו: ממזרח, מצפון ומדרום, ומולם שערים מקבילים בחומת עזרת נשים המובילים לחצר הר הבית. כמו כן ההיכל עצמו נמצא מחוץ לעזרה הפנימית, כאשר הוא מהווה חלק מהקיר המערבי, ואילו "גוף" ההיכל נמצא בעזרת נשים. גם מקום שחיטת קדשי-הקדשים וכן בישול בשר החטאת והאשם הנאכלים על ידי הכוהנים משנה מיקום אל תוך השער הצפוני שבין העזרה הפנימית לעזרת נשים.
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקב"ה רוצה שהבית המקדש יהיה על ידי מעשינו ועבודתנו, הן השערים בני ישראל יבנו, והן המקדש מעט, מכיון שמטבע הטוב להטיב[33]. בנין בית המקדש נפעל ע"י לימוד תשב"ר, ובפרט בהלכות בית הבחירה[34] - בלימוד צורת הבית, כיון שהשלימות של הבית המקדש יגלה ויבא מן השמים[35].
בנין בתים חדשים, והן חיזוק תורה תפילה גמ"ח בבתים הקיימים[36].
ע"י שילדי ישראל עושים מחדרם מקדש מעט[37].
ע"י מקדש הפנימי, ושכנתי בתוכם, יהיה בית הבחירה השלישי[38].
מעשינו לגאולה וביהמ"ק השלישי, הוא לימוד התורה, כיון שתורה קשור עם מספר שלש - תליתאי, ועבודה הקשורה עם מספר שלש [מלכויות, זכרונות שופרות][39].
טעימה, מעין, והתחלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם עכשיו קיימת מציאותו של המשכן בגשמיות בהעלם, לכן נקל יותר להמשיכו בגשמיות[40].
כבר בנוי, צריכים רק להורידו, עבודתינו דדור השביעי[41].
מעין בית המקדש אשר בירושלים, 770=בית משיח, בית רבנו שבבבל[42].
יש לטעום מעניני הגאולה, ולכל לראש על ידי לימוד בעניינים אלו[43].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ובנה מקדש במקומו, דיון בפרטים ההלכתיים הקשורים עם בניית בית המקדש השלישי, בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 83
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית המקדש השלישי - צורת הבית מתוך נבואת יחזקאל, בהוצאת את"ה העולמי, תשע"ד
- הרב שלמה יוסף זווין, מקדש העתיד לאור ההלכה באתר דעת
- הרב שלום בער וולף, מבנה שערי הבית השלישי
- הרב יהודה ויסגלס, דברים המפורשים ביחזקאל - סדר כתבות על נבואת יחזקאל על הבית השלישי, בתוך התמים (בית משיח), גליון מו, ע' 96 • גליון מז, ע' 42
- מכון 'לשכנו תדרשו' - מידע, תמונות וספרים אודות בית המקדש השלישי, לשכנו תדרשו.
- כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח באתר הגאולה
- מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי? באתר הגאולה
- עלייה לבית המקדש, המדריך באתר הגאולה
- חידושים בבית המקדש השלישי באתר הגאולה
- הכינו יומנים: זה המועד בו ייבנה בית המקדש השלישי באתר הגאולה
- איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים? באתר הגאולה
- הכירו: כך ייראה בית המקדש השלישי באתר הגאולה
- לשכת התעסוקה של המקדש: הדרישות המלאות נחשפות באתר הגאולה
- שערי ניקנור באתר הגאולה
- האש של כולנו, תוקד בקרוב באתר הגאולה
- למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות? באתר הגאולה
- האבן שממנה התחיל הכל... באתר הגאולה
- תמונת בית המקדש של ערפאת באתר הגאולה
- מבלי לצאת מהבית: כך תשתתפו אקטיבית בבניין המקדש באתר הגאולה
- המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים באתר הגאולה
- היכונו לירידת בית המקדש בברוקלין באתר הגאולה
- גאווה יהודית • תמונת המקדש במקומו שעוררה סערה כבר למעלה מ25 שנה באתר הגאולה
- מאמרים באתר
- בית המקדש השלישי מיוסד על הבית הראשון
- בין הבית השני לבית השלישי
- מעלת הבית השלישי
- 'חדש' בגאולה
- מקדש מהשמיים או בידי אדם
- התגלות המשיח ובניית המקדש. מה קודם למה?
- כמה זמן תימשך חנוכת הבית השלישי?
- החלק הלא מוחלט בחנוכת הבית השלישי
- מטס של מבני קודש
- ברזל כמרכיב עיקרי במקדש
- כרטיס כניסה לקודש הקדשים
- הימים הראשונים של הבית השלישי
- חלוקת העבודה בבית השלישי
- זמני העלייה לבית המקדש
- 'קרבן תמיד' אחד או שניים?
- הקרבנות עתידים להתבטל?
- מטרה חדשה בהקרבת קרבנות
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ המעלה של בית המקדש השלישי על בית הראשון והשני הוא עילוי שבאין ערוך (התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202). יהיה הלמעלה מן המקום במקום, אך אז העולם יהיה כלי לזה. גם יהיה נצחי, אך אז הזמן יהיה כלי לזה (ד"ה גדול יהי' תשכ"ב, סה"מ מלוקט ד')
- ↑ כן משמע מדברי המדרש תנחומא (סוף פרשת פקודי): "במעשה ידיך ארנן, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
- ↑ ד"ה אי נמי סוכה מא, א. ועד"ז בתוס' שם ד"ה אי נמי.
- ↑ זוהר חלק א כח, א. קנ, א. חלק ג, רכא, א. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתמח.
- ↑ ירושלמי מגילה פרק א, הלכה יא. ויקרא רבה ט, ו. במדבר רבה יג, ב.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 הלכות מלכים: יא, א-ד.
- ↑ נלקטו בספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה לרמב"ם, סימן יט.
- ↑ במדבר רבה טו, יג. איכה רבה ב, יג.
- ↑ איכה ב, ט.
- ↑ ראה בבא בתרא נג, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א, ע' 98 הערה 61.
- ↑ סנהדרין צח, א.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ג, ע' 84 הערה 36. חלק כ"ז, ע' 204.
- ↑ שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי, תשמ"ח (השלמות, בלתי מוגה).
- ↑ 15.0 15.1 לקוטי שיחות חלק י"ח, ע' 418 (הובא גם בפתיחה לחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה).
- ↑ הלכות בית הבחירה פרק א, הלכה ד.
- ↑ שיחות חלק י"א, ע' 185.
- ↑ ו' מרחשון תשנ"ב. וראה מעין זה במכתבו של הרב אליהו מכ"ז תשרי תדש"ן - לר' אברהם רון.
- ↑ 19.0 19.1 מגילה יז, סע"ב.
- ↑ הושע ג, ה.
- ↑ 21.0 21.1 21.2 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל (ע' שח ואילך).
- ↑ ילקוט שמעוני רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).
- ↑ תהלים קמז, ב.
- ↑ יז, ב.
- ↑ חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
- ↑ מא, א.
- ↑ מט, א.
- ↑ ד"ה גדול יהיה תשכ"ב, סעיף ב.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
- ↑ 30.0 30.1 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
- ↑ ראה "ילקוט משיח וגאולה" על פרשת תולדות ולקוטי שיחות חלק ל', פרשת תולדות - שיחה ג' שם דן בכך באריכות.
- ↑ ש"פ תרומה תשד"מ, התוועדויות ס"ע 1028.
- ↑ ש"פ עקב תש"מ, שיחו"ק (החדש) ע' 155. מוצ"ש עקב ע' 190.
- ↑ לקו"ש חי"ח ע' 418 בהע'.
- ↑ ש"פ ויגש תנש"א אות י.
- ↑ התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 77.
- ↑ אג"ק חט"ו ע' שיא.
- ↑ לקו"ש חט"ל ע' 452.
- ↑ סוף ד"ה ויקחו לי תרומה תשכ"ה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 202, ובהע'.
- ↑ קונט' בית רבנו שבבבל, התוועדויות תשנ"ב ח"א ע' 416, ובהע'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1231.