עזרה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף העזרה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה המזרחית לעזרה - שער ניקנור.

העזרה היא החצר הפנימית בבית המקדש. זהו שטח הקדוש בקדושת מחנה כהונה, וטמא מת, וכל שכן טמאים חמורים יותר - כגון זב, נדה ויולדת - הנכנסים למקום זה, גם בזמן הזה, חייבים כרת.

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך[1], וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו[2].

מקום העזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיקומה של העזרה היה בשטח הר הבית אולם לא במרכזה כי עם נוטה מהצד הדרומי הרבה ופחות מזה מהמזרח ופחות מזה מהצפון והכי קצת מהמערב. מבנה המקדש המכונה היכל היה בתוכה כך שהקיפה את כל המבנה סביב. גם במשכן היה חצר ונקראה בשם חצר המשכן.

מסביבה בהר הבית הייתה חומה קטנה המכונה בשם סורג ובתוכה היו חומות העזרה[3].

גודלה, תיאורה ותוכנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורכה של העזרה מהמזרח למערב היה מאה שמונים ושבע אמה ורוחבה מהדרום לצפון היה מאה שלשים וחמש אמה קפ"ז[4].

שערי העזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סביב לעזרה הייתה חומה גבוהה שבה היו שבעה שערים. שלשה בחומה הצפונית סמוכים לרוח מערב. ושלשה בחומה הדרומית סמוכים למערב. ואחד בחומה המזרחית במרכזה (והיא הייתה מכוונת כנגד פתח האולם שכנגד קודש הקודשים).

העזרה במבט מהאוויר [1] אכסדרה. [2] מזבח העולה. [3] בית המטבחיים. [4] כיור. [5] שני השולחנות.

חלוקת שטחים בתוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטחה של העזרה בבית המקדש התחלקה לשטחים שונים במרכזה עמד מבנה ההיכל שהייתה מאה אמה על מאה אמה בצידה המזרחי ביותר היה את עזרת ישראל ובצמוד לה עזרת כהנים בחלקה הצפוני שלפני ההיכל היה את בית המטבחים שם נעשה שחיטת הקרבנות ובצד הדרומי שלפני ההיכל היה את המזבח והכבש. לאחריהם בסמוך להיכל היה שטח שבין האולם למזבח[5] נוסף לכך היה את השטח בצידי ההיכל הנקרא בית החליפות וכן במערב אחורי ההיכל הנקרא בשם אחורי בית הכפורת.

עבודת המקדש שנעשו בה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטחה נעשו עבודות רבות החל מעבודת הקרבנות: שחיטתם, זריקת דמם, הפשטת עורם, נתיחתם לנתחים והקרבתם על מערכת אש המזבח. גם הקרבת המנחות, העשויות מקמח ומשמן, ונסוך היין והמים על המזבח. שירת הלווים, ותפילת העם, תרומת הדשן, קידוש ידים ורגלים לפני העבודה ועוד. כל אלו נעשו בעזרה.

כמו כן נעשו בה עבודות רבים במשך השנה קיום מצוות סוטה ועבודת יום הכיפורים הגורלות והשתחוואות.

הכלים שבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטחה היו כלים רבים: הכלי הגדול הוא המזבח שעמד כאמור לפני ההיכל בצד הדרומי וכן את בית המטבחים שכלל את הטבעות השולחנות והעמודים. הכיור וכנו, הדוכן שעליו היו הלוויים עומדים בשעת השירה. כמו כן על יד המזבח ניצבו שני שלחנות: אחד של כסף ואחד של שיש. שלחן-הכסף היה מיועד לכלי-כסף ולכלי-זהב הנחוצים לעבודה, על שלחן השיש הניחו נתחים מבשר הקרבנות, לפני שהעלום על המזבח להקרבה על אש המערכה הגדולה.

קדושתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדושת העזרה חמורה ונחשבת למחנה כהונה[דרוש מקור: מדוע?] שמשלחים ממנה טמא מת. אולם גזרו חכמים על טמאי מתים שלא יכנסו מהסורג ולפנים כך שאינם קרבים כלל לעזרה. אמנם מחוסרי כפרה שמותרים בכניסה לעזרת נשים אינם יכולים להיכנס לעזרה אפילו לא לעזרת ישראל ונשארו לעמוד בפתח בשער ניקנור[6]. ואפילו ישראל טהור אסור להיכנס לעזרה עד שיטבול קודם[7].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. תהלים פרק כ' פסוק ג'
  2. הרד"ק בספר השרשים ערך עזר.
  3. הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה. ושם פרק ה'
  4. משנה מדות פרק ב משנה ו.
  5. מדות פרק ה, א. ראה משנה עירובין פרק י, טו. יומא פרק ג, ח. סוכה פרק ד, ה. תמיד פרק ה, ו. ועוד.
  6. כלים פרק א משנה ח.
  7. יומא פרק ג משנה ג.