בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה.

ובו היו 24 טבעות, 8 שולחנות ו8 עמודים לתלייה.

הטבעות

מסופר בגמרא כי לפני שחיטת קרבן היו חובטים בראשו במקל עד שיוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש להיטרפות הבהמה, או משום שמדובר במנהג של עבודה זרה, ובמקום זאת התקין טבעות ברצפה אשר נועדו להחזיק את ראשה של הבהמה בזמן השחיטה.

הטבעות היו במבנה של עשרים וארבע טבעות בארבע שורות, שש טבעות בכל שורה (ממזרח למערב). טבעת לכל משמר, ל-24 משמרות הכהונה.

המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:

וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.

.

במשנה מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש.

העמודים

שתי שורות של ארבעה עמודים ננסיים, ועליהם "רבעים" של ארז שבהם קבועים ווים ("אונקליות") של ברזל. ושלושה סדרים של ווים היו על העמודים בווים אלו היו תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה מעליה. שלושת הסדרים נועדו לשלושת סוגי הבהמות שהקריבו במקדש - הנמוך לכבש, האמצעי לאיל והגבוה לפר.

השולחנות

בסמוך לכל עמוד היה שולחן עשוי שיש, ועליו היו מנתחים את הבהמה לנתחיה ושוטפים את הקרביים שלה.

גודלו של בית המטבחיים

הדעות לגבי שטחו של בית המטבחיים חלוקות - 46.5, 44.5, 45 או 51.5 אמות.

בית המטבחיים מתואר במשנה:

וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע - ויש אומרין: ארבעה של שש שש - שעליהן שוחטין את הקודשים. ובית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודין ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלושה סדרים על כל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין, ושולחנות של שיש שבין העמודים.

. ובהמשך כתוב:

מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשולחנות ארבע, מן השולחנות לננסין ארבע...והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין...

.

בחסידות

פסקה זו דורשת הגהה מפני שנכתבה על ידי AI

בחסידות מוסבר שעבודת הקרבנות בבית המקדש איננה רק פעולה חיצונית וגשמית, אלא ביטוי לתהליך פנימי בעבודת הנפש. הקרבן מסמל את הבהמה שבאדם – כוחות הנפש הבהמית והתאוות הטבעיות – שיש להביאם לידי ביטול, זיכוך והקרבה לאלוקות.

בית המטבחיים הוא המקום שבו מתחילה עבודת הקרבן, שם נשחטת הבהמה, מנותחת ומוכנה להקרבה על המזבח. בחסידות זו עבודת ההכנה מסמלת את שלב הכניעה והבירור של כוחות הרצון והנפש הבהמית, כדי לאפשר את העלאתם אל הקודש.

הטבעות הרבות שבהן קובעים את ראש הבהמה מסמלות את קיבוע והכפפת הרצון והכוחות השכליים, בדומה לדרישה הפנימית שהאדם יעבוד על עצמו ויעקור את הטבעיות החומרית שבתוכו.

שמונה העמודים והשולחנות בבית המטבחיים מסמלים את המדרגה שלמעלה מהטבע, כוח העלייה וההתחברות לאור העליון.

מספר הטבעות – 24 – מקביל ל־24 משמרות הכהונה, כאשר כל משמר מסמל גוון שונה של עבודת ה'. כך, העבודה בבית המטבחיים היא עבודה רב-גוונית של הכנעה עצמית ושחרור הרצון לעבודה אמיתית.

בפרשת וירא בלקוטי שיחות (חלק א, עמודים 232–233) מדגיש אדמו"ר הזקן את מעלת עבודת העקידה – הכפפת הרצון מתוך יוזמה עצמית, מלמטה למעלה. העבודה הזו היא תכלית ההתמסרות לקדושה, שונה מהמשך של קדושה מלמעלה (כמו אצל אברהם).

כך גם עבודת בית המטבחיים היא לא הכאה חיצונית או כפייה, אלא קיבוע והכפפה של הרצון הפנימי, בדומה לטבעת הקובעת את ראש הבהמה במקום הכאתו במקל, כפי שתקנו חז"ל אחרי יוחנן כהן גדול.

גם המהלך של "הפשטת העור" וניתוח הבהמה מסמל בירור מעמיק ופירוק של כל חלקי הנפש החומריים, כדי לאפשר העלאת הכוחות הנקיים אל המזבח – חיבור לאור העליון.

קישורים חיצוניים

• לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, בית המטבחיים