בית המטבחיים
|
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בחב"דפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | ||
| הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.12.2025). | |||
בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.
בית המטבחיים היה ממוקם בין מזבח העולה לקיר הצפוני של העזרה[1].
ובו היו 24 טבעות, 8 שולחנות ו8 עמודים לתלייה.
הטבעות עריכה
מסופר בגמרא[2] כי לפני שחיטת קרבן היו חובטים בראשו במקל עד שיוחנן כהן גדול ביטל זאת מחשש להיטרפות הבהמה, או משום שמדובר במנהג של עבודה זרה, ובמקום זאת התקין טבעות ברצפה אשר נועדו להחזיק את ראשה של הבהמה בזמן השחיטה.
הטבעות היו במבנה של עשרים וארבע טבעות בארבע שורות, שש טבעות בכל שורה (ממזרח למערב). טבעת לכל משמר, ל-24 משמרות הכהונה.
המשנה מזכירה מחלוקת בקשר לסידור הטבעות:
וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע, ויש אומרין, ארבעה של שש שש--שעליהן שוחטין את הקודשים.
.
במשנה[3] מוזכר שהטבעת של משמרת בילגה הייתה סתומה כעונש על זלזולם בעבודת המקדש, ושני טעמים בדבר[4]
טעם אחד – לפי שהיתה "משמרתו (של בילגה) שוהה לבוא, ונכנס ישבב אחיו עמו ושימש תחתיו", והיינו, שהכהנים של משמרת בילגה לא היו זריזים, ונתעצלו בעבודת המקדש, ולכן קנסו משמרת זו.
וטעם שני – "מעשה במרים בת בילגה (ממשמר בילגה היתה, וכן שמה) שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים. כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן), היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני, שהרי המזבח נמשל לזאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל (ע"י הקרבנות שמקריבין עליו), ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק [והיינו, שישנה מציאותו של המזבח בשלימותו, שהרי "היתה מבעטת .. ע"ג המזבח", ואעפ"כ, בשעה שישראל זקוקים להגנה מפני היוונים, "בעת צרתם", אין המזבח מסייע להם, אלא היוונים מושלים על ישראל ועל ביהמ"ק]. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה".
העמודים עריכה
שתי שורות של ארבעה עמודים ננסיים, ועליהם "רבעים" של ארז שבהם קבועים ווים ("אונקליות") של ברזל. ושלושה סדרים של ווים היו על העמודים בווים אלו היו תולים את הבהמה ומפשיטים את עורה מעליה. שלושת הסדרים נועדו לשלושת סוגי הבהמות שהקריבו במקדש - הנמוך לכבש, האמצעי לאיל והגבוה לפר.
השולחנות עריכה
בסמוך לכל עמוד היה שולחן עשוי שיש, ועליו היו מנתחים את הבהמה לנתחיה ושוטפים את הקרביים שלה.
גודלו של בית המטבחיים עריכה
הדעות לגבי שטחו של בית המטבחיים חלוקות - 46.5, 44.5, 45 או 51.5 אמות.
בית המטבחיים מתואר במשנה:
וטבעות היו לצפונו של מזבח, שישה סדרים של ארבע ארבע - ויש אומרין: ארבעה של שש שש - שעליהן שוחטין את הקודשים. ובית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודין ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן, ושלושה סדרים על כל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין, ושולחנות של שיש שבין העמודים.
. ובהמשך כתוב:[5]
מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשולחנות ארבע, מן השולחנות לננסין ארבע...והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין...
.
בחסידות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, בית המטבחיים
