שמירת המקדש
שמירת המקדש היא מצוות עשה המוטלת על הכהנים והלויים, לשמור על בית המקדש. השומרים ניצבו ב-24 עמדות בשטח המקדש וסביבו[1].
הפוסקים נחלקו האם מצוות שמירת מקום המקדש הינה חובה גם בימינו.
מקור מצות השמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצוות שמירת המקדש נלמדת מפסוקי התורה בשתי פרשיות בספר במדבר. בפרשת במדבר: "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ[2]; ובפרשת קרח: "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד"[3].
לדעת חלק ממוני המצוות, בנוסף למצוות עשה לשמור את המקדש, יש איסור לא תעשה להשבית את שמירת המקדש[4].
טעם השמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטעם מצות השמירה נאמרו כמה ענינים:
- עבור כבוד המקדש - ובלשון הרמב"ם: "שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין"[5].
- כדי לשמור שלא יכנסו לבית המקדש טמאים האסורים בכניסה[6].
- כדי לשמור על כלי המקדש[7].
יש ששילבו כמה מהטעמים יחדיו: הרמב"ם כתב שהשמירה היא לכבודו של בית המקדש, שלא יכנסו אליו טמאים[8]; והאבני נזר כתב שהשמירה היא לכבודו של המקדש, שלא יהיה הפקר ויוכלו לגנוב ממנו[9].
הרבי מבאר בשיטת הרמב"ם (בספרו משנה תורה) והרא"ש[10], שהשמירה היא לכבודו של בית המקדש, והכבוד מתבטא בכך שלא מסיחים את הדעת ממנו, ותמיד יש אנשים סביבו. שמירה זו מגדילה את מעלתו של בית המקדש, ולכן היא אינה רק חלק מעבודות המקדש, אלא חלק מבניין המקדש עצמו[11].
מסיבה זו, הלכות שמירת המקדש מופיעות במשנה במסכת מידות, וברמב"ם בהלכות בית הבחירה - במקום העוסק בהלכות מבנה בית המקדש, ולא במקומות העוסקים בעבודה במקדש[12].
דיני השמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקומות השמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנה[1] נאמר: "בשלשה מקומות הכהנים שומרין בבית המקדש . . והלוים בעשרים ואחד מקום". במשנה נוספת העוסקת בשמירת בית הניצוץ, נאמר[13]: "שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן". בענין זה מצאנו שלוש שיטות בראשונים[14]:
- לשיטה אחת, בכל שלושת המקומות ששמרו הכהנים, שמרו גם הלויים, ונוסף על כך שמרו בעוד 21 מקומות. סך הכל שמרו 3 משמרות כהנים ו-24 משמרות לויים[15].
- לשיטה שניה, בשלושת המקומות ששמרו הכהנים שמרו הם לבדם, והלויים שמרו בנפרד ב-21 מקומות אחרים (לשיטה זו, האמור במשנה "שהכהנים שומרים מלמעלן והלויים מלמטן", אינו מדבר על אותה עמדת שמירה, אלא שבכל מקום בו שמרו הכהנים היה זה בגובה למעלה, ובכל מקום בו שמרו הלויים היה זה למטה)[16].
- לשיטה שלישית, בכל שלושת המקומות ששמרו הכהנים, שמרו גם הלויים, ונוסף על כך שמרו בעוד 18 מקומות. סך הכל שמרו 3 משמרות כהנים ו-21 משמרות לויים[17].
מקומות השמירה של הכהנים - בבית אבטינס, בבית הניצוץ ובבית המוקד.
מקומות השמירה של הלויים:
- 4 - בארבע פינות הר הבית
- 5 - בחמשת שערי הר הבית מבפנים
- 4 - בארבע פינות העזרה
- 5 - בחמשה משערי העזרה מבחוץ
- 1 - בלשכת הקורבן
- 1 - בלשכת הפרוכת
- 1 - באחורי בית הכפורת
הגמרא[18] מבארת שהשמירה בעזרה היתה רק על חמישה משעריה, על אף שהיו לה שבעה - ונחלקו האמוראים בהסבר הדבר: לדעת אביי, שנים מהשערים לא היו צריכים שמירה; לדעת רבא, מניין השערים (חמישה או שבעה) נתון במחלוקת תנאים. הרבי מבאר שהמציאות בעזרה מוסכמת על כולם, ואכן היו בה שבעה שערים (ואפילו יותר); אלא שנחלקו לכמה מהם יש "דין שער" בהגדרה ההלכתית. לדעת רבא, דעה אחת סוברת שלשני השערים הנותרים אין כלל דין שער, ואילו השניה סוברת שיש לשבעה דין שער, אבל שנים מהם לא זקוקים לשמירה (כדעתו של אביי). הרמב"ם, שפסק ששער בית הניצוץ ובית המוקד אינם זקוקים לשמירה, פסק אם כן כדעת רבא ולא רק כאביי[19].
שמירת הכהנים בשלושה מקומות נלמדת מפסוקי התורה אודות השמירה במשכן[20], ושמירת הלויים ב-21 מקומות נלמדת מהכתוב בדברי הימים אודות השמירה בבית המקדש הראשון[21]. עם זאת, יש מקום לדון האם מחוייבים מן התורה לשמור בכל המקומות כולם, או שיוצאים ידי חובה גם על ידי השמירה בחלקם (או לפחות רק שלושת הכהנים ולוי אחד, כנלמד מהתורה), וריבוי המקומות הוא רק הידור במצוות השמירה, מעין "ברוב עם הדרת מלך"[22].
זמן השמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן השמירה נחלקו הראשונים: יש שכתבו שהשמירה היא תמיד, גם ביום וגם בלילה[23]; ויש שכתבו שהשמירה בלילה בלבד[24]. ויש שכתב שבחלק מהמקומות שמרו בלילה, ובחלק שמרו גם בלילה וגם ביום[25].
המנחת חינוך[26] תמה מה המקור לשיטת הסוברים שהשמירה בלילה בלבד. הרבי מבאר לפי דרכו, שמטרת השמירה היא למנוע היסח הדעת מהמקדש, ולכן ביום שבו עסוקים בעבודת הקרבנות אין היסח הדעת ולא נצרכת שמירה, רק בלילה שבו אין עבודה[27].
גם לפי הקבלה כתבו הרדב"ז[28] והאריז"ל[29] ששמירת המקדש היא הגנה מפני כוחות הטומאה המזיקים בלילות.
השומרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השומרים הם הכהנים והלויים. יש שכתבו שבכל מקום משמר שמרו קבוצת שומרים[30], וכן שמתוך הקבוצה עצמה היו משמרות - כשזה שומר חברו ישן, ובהמשך מתחלפים[31].
מתוך שלושת המשמרות בהם שמרו הכהנים, בבית אבטינס ובבית הניצוץ שמרו ה"רובים" - כהנים צעירים שעדיין לא הגיעו לעבודה[32]. לדעת רוב הראשונים[33] מדובר בכהנים ילדים, לפני גיל בר מצוה. כמה מהאחרונים תמהו כיצד ייתכן שימסרו את מצות השמירה לילדים, וכיצד יכולים הילדים לקיים מצוה זו[34]; ולכן יש שכתבו שמדובר בכהנים מעל גיל מצוות, אלא שלא הגיעו לגיל עשרים, שממנו מתחילים הכהנים לעבוד במקדש.
הרבי מבאר את שיטת הראשונים על פי הסברא שמטרת השמירה היא למנוע היסח הדעת מהמקדש, ולפי זה מובן שגם ילדים יכולים לשמור, שהרי מצינו בהלכה שמועילה שמירתו של קטן כאשר גדול עומד על גביו[35].
דברי הראשונים נאמרו לגבי משמרות הכהנים, אך יש מי שכתב שבאותה מידה יש להכשיר לדעתם ילדים לשמירה גם במשמרות הלויים[36].
יש מהאחרונים שכתב שלמרות שהשמירה היא מצווה על הלויים, גם ישראל כשר לשמירה[37].
הממונה על שומרי המקדש נקרא "איש הר הבית", ותפקידו היה לבדוק את השומרים בעת משמרתם שאינם ישנים. כמתואר במשנה[38].
גדר חובת שמירת המקדש, ובזמן הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכך שהתיאור על שמירת המקדש נכפל במשניות בשתי מסכתות שונות, ומדיוקי הלשונות ברמב"ם, מחלק הרבי בין חובת שמירת המקדש מצד החפצא, שיש חובה שהמקדש יהיה שמור, אלא שחובה זו הוטלה על הכהנים והלווים, לבין חובת שמירת המקדש מצד הגברא - שישנה חובה המוטלת על הכהנים והלווים לשמור את המקדש[39].
במשך הדורות נותר הדיון על גדר שמירת המקדש באופן תיאורטי בלבד, ובשנת תרמ"א החלו גדולי ישראל לדון בכך באופן מעשי, בעקבות הספר "משכנות לאביר יעקב" שפרסם ר' הלל משה גלבשטיין (שנמנה על חסידי אדמו"ר הצמח צדק), בו טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, כאשר רבים מבני דורו חלקו עליו בחריפות, בהם הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), האדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב[40], ובעל המנחת אלעזר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא[41], וכאשר הרבי נדרש לנושא, התבטא שאף ששללו את דבריו בחריפות, הרי מעצם זה שחלקו עליו בפרטים מסויימים ניתן להוכיח שר' הלל משה גלבשטיין צדק לכל הפחות בחלק מטענותיו.
בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי שוב לנושא[42], וביאר שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה[43].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בחצרות בית השם, ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש תשפ"א, עמוד 58
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הרש"ב לומד על אופן השמירה על ציון אדמו"ר הזקן מדיני שמירת המקדש, שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן מו
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מדות פרק א משנה א.
- ↑ במדבר ג, לח.
- ↑ במדבר יח, ד.
- ↑ רמב"ם ספר המצוות לא תעשה סז. ספר החינוך שצא.
- ↑ רמב"ם בית הבחירה ח, א (על פי ספרי זוטא פרשת קרח).
- ↑ רש"י במדבר ג, ו. יח, א. ועוד - נסמנו בלקוטי שיחות חלק יג שיחת קרח ב הערה 20.
- ↑ אבני נזר יורה דעה תמט, ד (ועוד - הובאו בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 22).
- ↑ מורה נבוכים ח"ג פמ"ה (הובא בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 21).
- ↑ אבני נזר שם ד.
- ↑ בפירושו ריש מסכת תמיד.
- ↑ אמנם, מפשט הפסוקים בפרשת קרח ברור שיש לשמור שלא יכנסו טמאים למקדש. אך לשיטה זו ניתן לבאר, שרק במשכן נצרכה השמירה עבור הטמאים, ולא בבית המקדש שדלתותיו היו סגורות (לקוטי שיחות חלק יג שם הערה 30).
- ↑ לקוטי שיחות חלק יג שם באריכות.
- ↑ פרק א משנה ה.
- ↑ ראה בהרחבה משנה למלך הלכות בית הבחירה ח, ד. עזרת כהנים מדות פ"א מ"א בני יוסף אות ב.
- ↑ סמ"ג עשין קסה. רבינו תם - הובא ברא"ש ובראב"ד תמיד כז, א.
- ↑ רמב"ם שם. מפרש לתמיד כו, ב ד"ה שהכהנים.
- ↑ רא"ש כז, א. פסקי תוספות תמיד אות ז, וריש מדות.
- ↑ תמיד כז, א.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יח, שיחת קרח ד.
- ↑ תמיד כו, א.
- ↑ תמיד כז, א. ברא"ש שם מפרש שגם פרטי המקומות המדוייקים בכל רוח נלמדו מהפסוקים, אך לדעת הראב"ד רק מספר השומרים נלמד מהפסוק, ואילו מיקומם המדוייק משתנה בין בתי המקדש, לפי הצורך.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יג שם, הערות 32. 34. 59.
- ↑ מפרש לתמיד כה, ב ד"ה היו עליות. וכן משמע ברמב"ם בתחילת ספר היד מצוות עשה מצוה כב. ועוד.
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה ח, ב. תוס' עירובין כג, א ד"ה שהוא; יומא י, ב ד"ה רבנן (ב). פירוש ר"ש ורע"ב ריש מדות. ועוד.
- ↑ ראב"ד תמיד כז, א ד"ה לצפונה.
- ↑ מצוה שפח.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יג שם.
- ↑ מצודת דוד מצוה דש.
- ↑ לקוטי הש"ס ריש מסכת תמיד.
- ↑ משנה למלך בית הבחירה ח, ד. תפארת ישראל תמיד א בועז אות א. ועוד.
- ↑ באר שבע תמיד כה, ב סוף ד"ה והרובין.
- ↑ משנה ריש תמיד, על פי ביאור רוב הראשונים, ופסק הרמב"ם הלכות בית הבחירה ח, ה (יש שלדעתם גם בבית המוקד היו שמורים הרובים, אך אין זו הדעה המקובלת - ראה לקוטי שיחות חלק יג שם הערה 61*).
- ↑ רבינו גרשום, מפרש ורא"ש תמיד כה, ב ד"ה והרובין. ראב"ד תמיד כז, א ד"ה דלא מטו. ועוד.
- ↑ משנה למלך בית הבחירה ח, ה. באר שבע, חת"ם סופר, לקוטי הלכות להח"ח (זבח תודה) על תמיד כז, א. אבני נזר שם יא.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יג שם בסוף השיחה, ובהערות 68-9.
- ↑ צפנת פענח על הלכות מתנות עניים א, א.
- ↑ מנחת חינוך פרשת קרח מצווה שפט, ד"ה ודע.
- ↑ מסכת מדות א, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ג שיחה שניה לפרשת קורח, וראו התייחסויות נוספות של הרבי לכך בשיחות המקוריות מהן נערך הליקוט, הדרן על מסכת מידון יו"ד שבט תשל"ב, שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ושבת פרשת משפטים תשל"ב.
- ↑ ראו שו"ת אבני נזר, יורה דעה, סימן תמ"ט, שהשמירה תלויה גם בבגדי כהונה וכיו"ב שאינם שייכים כיום.
- ↑ הספר באתר היברובוקס.
- ↑ בקשר עם שיעורי הרמב"ם היומי.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"נ חלק א' עמוד 404 ואילך.