לשכות בית המקדש

		ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
		אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.	שיחה

לשכות בית המקדש הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; בעזרת נשים, בבית המוקד ועוד.

דגם של בית המקדש, בו ניתן להבחין היטב בארבעת הלשכות הגדולות שבצידי עזרת הנשים

לשכות עזרת נשים

ערך מורחב – עזרת נשים (בית המקדש)

בארבעת פינות העזרת נשים היו ארבע לשכות גדולות,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אורכה של כל אחת מהן הייתה בת ארבעים אמה. שיעור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רוחבם יש אומרים שאף הוא 40 אמה, ויש אומרים שרוחבם 30 אמה וכן דעת הרבי. לרוב הדעות היו הלשכות בתוך עזרת הנשים. אך יש מפרשים שהיו ממוקמות מחוץ לעזרת נשים ונושקות לפינות העזרה. לשכות אלו לא היו מקורות בתקרה.

לשכת הנזירים

ערך מורחב – לשכת הנזירים

לשכת הנזירים הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות השלמים שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.

לשכת מצורעים

לשכת המצורעים הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו לשער נקנור שבפתח העזרה, כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית, אשר צריך להיות "לפני ה'". על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.

לשכת העצים

לשכת העצים בבית המקדש

ערך מורחב – לשכת העצים

לשכת העצים הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים לאש התמיד הדולקת בקביעות על מזבח הנחושת, ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.

לשכת השמנים

לשכת השמנים הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת המנורה, נסכי הקרבן ועוד.

כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח רבי אליעזר בן יעקב מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים יין ושמן והיא הייתה נקראת לשכת בית השמנים. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת כהן גדול הייתה. על פי הסברו של רבי לוי יצחק הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ליסוד, השם אבא רומז לחכמה, והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף.

היו בה יין ושמן. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני היין הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול.

לשכות שער ניקנור

לשכת עושי חביתין

לשכת עושי חביתין הייתה לשכה הסמוכה לשער ניקנור. במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב.

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד שער נקנור. בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו.

ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו במקדש, בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות.

כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין.

הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד.

לשכות בית המוקד

בבית המוקד היו ארבע לשכות:

לשכת עושי לחם הפנים

לשכת עושי לחם הפנים הייתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את לחם הפנים.

לשכת בית המוקד

לשכת בית המוקד הייתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים למקוה שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח.

לשכת החותמות

לשכת החותמות הייתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו.

לשכת הטלאים

לשכת הטלאים הייתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה. ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו.

לשכות נוספות

בית הניצוץ

בית הניצוץ היא לשכה בבית המקדש. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך. בבית הניצוץ הייתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת בית המקדש על גבי עליית בית הניצוץ.

הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו עליך וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא הייתה רק למטה אצל השערים.

לשכת הפרוכת

בלשכת הפרוכת היו אורגין את הפרוכת שהייתה מפרידה בין הקודש לקודש הקדשים.

לשכת הפרהדרין

אל לשכת הפרהדרין היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.

שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין הייתה והלא לשכת בלווטי הייתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.

לשכת הגולה

לשכת הגולה הייתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו מים לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".

לשכת הגזית

ערך מורחב – לשכת הגזית

לשכת הגזית שימשה כמקום מושב הסנהדרין, וכן שם גם ערכו את הפייסות לכהנים.

לשכת הפרווה

לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן מקוה, שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.

לפי דברי רב יוסף בתלמוד בבלי , נקראה לשכת הפרווה על שם מכשף, ונחלקו הדעות בטעם לכך:

יש אומרים שנבנית הלשכה על ידי מכשף, שבנאה על ידי מכשפות. או שנבנית על ידי מכשף יהודי שבנה את הלשכה לאחר שחזר בתשובה.

ויש מפרשים, שהלשכה נקראת על שם מכשף נכרי שחפר מחילה נסתרת תחת הקרקע, כשמטרתו להגיע אל בית קודשי הקדשים ולצפות בעבודת הכהן גדול ביום הכיפורים. אך הכהנים גילוהו והרגוהו או שנהרג בדרך נס

דעה נוספת מעלה השערה כי היתה זו יצירה טכנולוגית שהסתייעה בחוק כלים שלובים על מנת להעלות את המים לקומה השנייה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיוון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.

לשכת בדק הבית

ערך מורחב – בדק הבית (בית המקדש)

לא ידוע איפה שכנה הלשכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לשכת חשאין

לשכה בה היו נותנים כסף לצדקה בחשאי עבור הכהנים ועניי ירושלים. לא ידוע איפה הלשכה היתה בהר הבית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצונים

• גלריית תמונות הקשורות עם בית המקדש מאת החוואי אלק ג'ררד