סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

הר הבית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת שפע ימים

הר הבית (נקרא גם הר המוריה) הוא הר בעיר ירושלים שעליו עמדו בתי המקדש הראשון והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כמחנה לויה.

עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת קרבנות מאז בריאת העולם - החל מאדם הראשון שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך בקין והבל, וכן נח שהקריבו קרבנות במקום, וכן שם נערכה עקידת יצחק[1].

דיני ההר ומקורו[עריכה]

קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כמחנה לויה[2]. ומצד מצוות שילוח מן המחנה חל איסור כניסה לזבים ולזבות לנדות וליולדות[3]. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"[4]. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.

הנכנס להר הבית חלה עליו מצוות מורא מקדש[5] ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה[6].

סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.[7] חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל, אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"[8]. בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"[9] שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין[10]. ויש שכותבים[11] שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.

מבנה ההר[עריכה]

הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו העזרות (עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת כהנים). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי[12]. בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת הסורג שלפנים ממנה היה שטח החיל ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.

בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה ובלשכת הגזית[13].

הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה[14].

שעריו[עריכה]

ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.

חמשה שערים היו בחומת הר הבית[15].

  • שערי חולדה, הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית[16], כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] ויש אומרים[17][18] כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש איסור יחוד[19]
  • שער קיפונוס, היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שהשכינה במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית[17]. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים[20]. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ומקום הארון אינו מן המידה[21].
  • שער טדי הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו[15][22] ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב היו הכהנים שנטמאו בקרי יוצאים משער זה[23] יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו[17]. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי[24].
  • שער שושן, שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה[15], כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות[25]. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים[15].

[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר יוסיפון ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך הורדוס ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית[26].]

בבית המקדש השלישי[עריכה]

בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

עניינו בחסידות[עריכה]

הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - מלכות דאצילות, וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה[27]. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם[28]. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים[29].

העלייה להר בימינו[עריכה]

כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר

בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: "פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט".[30].

בהתוועדות מוצאי שבת פרשת ויצא, ט' כסלו, אור לי' כסלו תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף "שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק"[31].

במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא"[32].

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל[33].

בשנת תנש"א איזכר הרבי בשני הזדמנויות[34] את שהותם של יהודים במקומות המותרים בהר הבית. עם זאת במענה מחודש מנחם אב באותה שנה לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: ""על פי תורתנו הקדושה – הלימוד בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.
  2. תלמוד בבלי זבחים קטז.
  3. משנה כלים פרק א משנה ח.
  4. ספר במדבר ה, ב.
  5. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.
  6. משנה ברכות דף נד, א..
  7. "לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).
  8. מדות פרק ב' משנה ב.
  9. מלאכים-א ז.
  10. פירוש הרא"ש שם.
  11. ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.
  12. משנה תמיד פרק ב משנה א.
  13. רמב"ם הלכות סנהדרין פ"א ה"ג
  14. הערת הרבי, אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז.
  15. 15.0 15.1 15.2 15.3 משנה מידות פרק א משנה ג.
  16. הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).
  17. 17.0 17.1 17.2 רא"ש תמיד פ"א מ"ג.
  18. תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.
  19. מגילה יד א.
  20. תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.
  21. מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.
  22. ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).
  23. מדות פרק א משנה ט.
  24. ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.
  25. פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.
  26. ראה לדוגמה: איבשיץ אלחנן, "חומת הר הבית בבניין הורדוס", סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.
  27. ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס.
  28. ראה ספר המאמרים תקס"ו חלק א עמוד קד.
  29. אור התורה דברים חלק א עמוד ס ועמוד ק.
  30. מענה הרבי בנושא
  31. על פי האודיו מהשיחה - קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב (ע' 36)
  32. על פי צילום המכתב
  33. שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות
  34. בשיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א ובהתוועדות הב' של ש"פ נשא תנש"א