לדלג לתוכן

נס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

נס הם התרחשויות יוצאות מגדר הרגיל, הנהגה אלוקית שלא בדרך הטבע. בכללות ישנם שני סוגים עיקריים של נסים.

סוגי נסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נסים שלמעלה מהטבע – נסים החורגים לחלוטין מהחוקים הטבעיים, כגון עשר המכות וקריעת ים סוף ביציאת מצרים.

נסים המלובשים בטבע – נסים המתרחשים בתוך מסגרת חוקי הטבע, אך בהם ניכרת ההשגחה האלוקית. גם בתוך סוג זה ישנם שלושה מדרגות:

  • נסים שניכרת בהם בבירור יד ה' על אף שהם מתרחשים בדרכי הטבע, כמו נס פורים וחנוכה. שהנס הינו הצירוף מקרים של השתלשלות הדברים, ובזה מתבטא הנס. שנסים אלו זוכים לברכת "ברוך אתה ה'... שעשה לי נס".
  • נסים שבהם הטבע מכסה באופן חלקי את הנס, אך עדיין ניכר שהתרחש אירוע בלתי רגיל, כמו ארבעה שצריכים להודות (יורדי הים, הולכי מדבריות, חולה שנרפא, אסיר ששוחרר). עליהם מברכים ברכת הגומל ומקריבים קרבן תודה.
  • נסים שהטבע מכסה ומסתיר לחלוטין את הנס, עד שגם בעל הנס אינו מכיר בכך שנעשה לו נס, כמובא בפסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו".

מעלת הנסים המלובשים בטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שהנסים הגלויים – שלמעלה מהטבע – מרשימים ומעוררים השתאות, יש מעלה מיוחדת בנסים המלובשים בטבע: הם ניתנים להבנה והשגה, ולכן מבטאים את ההתגלות האלוקית גם בתוך העולם השכלי והטבעי, זאת אומרת שמהותו של הנס והגילוי אלקות הוא בגלוי יותר (שלא כבנסים שלמעלה מהטבע למשל תחיית המתים, שאפשר לראות את מציאותו של הנס - שהמת נהיה חי, אבל לא משיגים את מהותו של הנס - איך זה קרה שהוא נהיה חי. מה שלא כך בנסים המלובשים בטבע שמשיגים את מהותו של הנס), לדוגמה, בנס פורים ניתן להבין את רצף המאורעות שהובילו לביטול הגזירה.

בשורשם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההבדל בין שני סוגי הנסים נעוץ בשורש הרוחני שלהם:

ליתר ביאור: נס המלובש בטבע - זה בא משורש שלמעלה מכוח הגבול וכוח הבלי גבול, ולכן יש בכוחו לאחד כוח גבולי אם כוח לא גבולי,

לעומת זאת נס שלמעלה מטבע - הינו נס ששורשו מ אור הבלי גבול ולכן הוא לא מצליח להיכנס בתוך גבול ומבטל אותו לגמרי.

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגאולה העתידה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – כלומר, גם הנסים המלובשים בטבע - שהטבע מכסה ומסתיר לחלוטין את הנס, יראו באופן של "ראייה" גלויה ומושגת, והפלא שבהם יהיה אפילו גדול יותר מהפלא שהיה ביציאת מצרים.

שאז יהיה את שני המעלות יחד:

א. המעלה של הנס המלובש בטבע - כי הניסים יהיו דווקא על ידי הטבע עצמו כמו שכתוב -"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

ב. המעלה של נס שלמעלה מטבע - שהנס יהיה באופן של "ראייה" גלויה ומושגת, "אראינו נפלאות" שרומז על הגאולה העתידה.

אות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אות (מופת)

אות הוא סוג של נס או מופת המשמש כסימן גלוי להוכחת שליחותו של נביא או לגילוי אדנותו של הקב"ה על הבריאה. האות פועל לשבירת ההסתר של חוקי הטבע, ובכך מגלה את תלותם המוחלטת של הנבראים בכוח האלוקי המחיה אותם.

בלשונו של פירוש רש"י: "אות להודיע שיש צורך במי ששולח אתכם", והיינו, שהאותות והמופתים באים לאמת את שליחותו של הנביא ולהראות כי כוחות הטבע כפופים לרצון ה'. למשל, המטה שנהפך לנחש ומופתים כמים שהפכו לדם, מדגימים את ההתערבות האלוקית בתוך הטבע או למעלה ממנו.

מבואר בקבלה, שורש האות הוא מהארה של חכמה עילאה, וכאשר האור האלוקי מתגלה – הטבע בטל ונכנע.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]