מידותיו של מלך המשיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ע"פ מה שמסופר בכתבי הרמב"ם ובנביאים-כתובים כשתגיע הגאולה לעולם . עתידים להיות למלך המשיח מידות מיוחדת מאוד שמאפיינות אותו.

המידות[עריכה]

  • חכמה: מלך המשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה[1].
  • ענווה:מלך המשיח יהיה עניו גדול. זאת למרות שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב[2] ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם האבות ומשה רבינו. ולמרות רוממותו ילמד גם עם האנשים הפשוטים
  • בעל יסורים:מלך המשיח יהיה בעל יסורים והוא מצד אהבת ישראל שלו יסבול למען הגאולה.[3]

במדרש מובאת שאלת ה' למשיח:

"הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?" אמר משיח לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל."

ילקוט שמעוני

במדרש מובא ששלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח[4].

  • גבורה:מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו ללחום מלחמות ה' ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים
  • מעשים טובים:המלך המשיח יתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם.
  • ירא ה':מחשבתו, דיבורו ומעשיו של המלך המשיח יהיו ביראת ה'.
  • אוהב ה:'כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"אהבת עולם" ו"אהבה רבה", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת.אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'[5]: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'[דרושה הבהרה].
  • אמונה בה:' למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואף על פי שתהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר. הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהיה גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו.
  • בעל חוש ריח מיוחד: גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו.
  • בעל רוח הקודש: למלך המשיח יהיה רוח הקודש.
  • נביא גדול: משיח הוא נביא גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב למשה רבינו[6].ובמדרש תנחומא[7] משמע שהוא נביא גדול ממשה: "זה משיח בן דוד… שהוא גדול מן האבות, שנאמר, הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד[8]. ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב… ונשא ממשה". הרבי מסביר, שעל פי התנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בהרמב"ם: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה. האדמו"ר האמצעי מסביר את יתרונו של משה רבינו על שאר הנביאים, שהיה כלי לקבלת האור האלוקי גם בגופו ולא רק בנשמתו, ובכך יגבר המלך המשיח אף על משה רבינו.
  • רועה ונסיך אדם: משיח הוא "נסיך אדם"[כלומר?], כמו כן המלך המשיח הוא אחד משבעה רועים המפרנסים ומשפיעים אלוקותו יתברך בכנסת ישראל באופן פנימי. ואחד משמונה נסיכים שהם צדיקים תמימים, שגם מהם נמשך כוח לנשמות ישראל בעבודה באופן מקיף.
  • שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית:על משה רבינו נאמר שהוא שקול כנגד כל ישראל, אך משה רבינו היה בבחינת הנשמה הכללית ואילו המשיח בבחינת היחידה הכללית. כמבואר בקבלה:

חמישה שמות נקראו לנשמה; נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. דוד זכה לבחינת נפש. אליהו הנביא זכה לבחינת רוח. משה רבינו לנשמה, אדם הראשון לחיה ומלך המשיח - לבחינת יחידה. והיינו, היחידה הכללית של עם ישראל, ולכן גם על ידי גילוי בחינת היחידה הפרטית, מעוררים את הגאולה לכלל ישראל.

  • חי מעל הטבע:מעלתו של המשיח היא שהוא שולט על החומר, מובדל ממנו, ומתנשא מעליו. למשיח אין חלק כלל בעולם הזה הטבעי, והעולם אף מתנגד לו, משום שמעלותיו אינם מהטבע, ואף הוא עצמו אינו טבעי ואינו גשמי.
  • עניינו - אלוקות:משיח הוא יחוד של מ"ה וב"ן. דהיינו, מצד אחד הינו בשר ודם בגשמיות כפשוטו (ב"ן) ומצד שני הינו שליחו של הקב"ה, וכמותו ממש (מ"ה).

לדברי האדמו"ר האמצעי, הקב"ה אומר:

"אנא עתיד לאתגלאה במשיח" כי הקב"ה שהוא ה"בלי גבול" יכול להתגלות בתוך ה"גבול" - בסנה, בבית המקדש, במלאכים, בצדיקים הדומים לבוראם ובמיוחד במלך המשיח. וזוהי, לדבריו של האדמו"ר האמצעי גדולתו של המשיח על כל אדם אף על משה רבינו:

ולא היה משה נקרא מלכא אלא משה רבינו והוא בהיותו מלמד תורה לישראל בבחינת הנגלה כמו שכתוב: תורה צוה לנו משה כו' אבל משיח יהיה בבחינת מלך דוקא בדוגמא דמלך מלכי המלכים מפני שבו יגלה ממהותו ועצמותו אור אין סוף ממש.

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.
  2. ישעיה י"א ב'.
  3. כתבי הרמב"ן חלק א' עק שכ"ד
  4. מדרש תהלים פר' ט"ז ד'.
  5. ישע' י"א ג'
  6. אגרת תימן
  7. ס"פ תולדות.
  8. ישעי' נב יג.