נביאים (חלק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נביאים הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שמונה ספרים.

ספרי נביאים[עריכה]

ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשני חלקים מבחינה תוכנית:

נביאים ראשונים

ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.

נביאים אחרונים

ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.

בהלכה[עריכה]

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

לעתיד לבוא[עריכה]

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח (חוץ ממגילת אסתר).

הערות שוליים

  1. סי' רפב סי"ז
  2. מברייתא מגילה כז, א
  3. ס"ק יד
  4. בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
  5. בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. הלכות מגילה וחנוכה ב יח.