שמואל הנביא
|
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. סיבה: הפסקה "שמואל הנביא בתורת הקבלה". | ||
| יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם. | |||
שמואל הנביא היה השופט האחרון של בני ישראל, נולד לאלקנה ואמו חנה, הידועה בעקבות תפילותיה (שבזכותן נולד בנה שמואל - בהקדם נבואה מעלי הכהן הגדול). אודותיו ונבואותיו מובא בספר שמואל.
נחשב לאחד מהנביאים בשורה הראשונה, עד שהשוו אותו בגמרא[1] למשה ואהרן, כפי שנאמר גם בספר התהלים[2] "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו".
נפטר ביום כ"ח אייר.
שמואל הנביא בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר בנשמות הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם הויה[3].
שמואל הנביא תיקן מעט הפגם דנצח ושלימותו יתוקן בביאת המשיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות[4].
דרך עבודתו של שמואל היה קיום המצוות בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'[5].
הרבי על שמואל הנביא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב הרבי מח' טבת תשי"ד, הפונה אל הד"ר מיכאל איש שלום – שפרסם ספר 'קברי אבות'[6], ובו הערות על ספרו. תחילה מקדים הרבי:
עד היום באים יהודים למאות ואלפים להשתטח ולהתפלל על הקברים הקדושים בארץ ישראל, והוא ענין שאינו קשור בשכל בלבד אלא גם ברגש פנימי שבנפש, והוא מאורע חשוב בחיי היהודי כשזכה להשתטח על המקומות הקדושים, וגם מחוץ לארץ שולחים בקשות ותפילות לאמרם כידוע ומפורסם..
בקשר לקביעה ובירור מקומות הקברים הקדושים מדגיש הרבי:
היא נמסרה מהאר"י הקדוש ב"שער הגלגולים", וגם ספר 'גלילות ארץ ישראל" אשר בעל סדר הדורות פרסמם בכל תפוצות ישראל בדורות שעברו..
אשר ל'שער הגלגולים' מצטט הרבי שיסודו למעלה מן השכל – "שהוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים ועל ידי זה.. היה יודע קבר כל צדיק וצדיק"[7]
.
כמו כן לגבי קבורת אלקנה (אבי שמואל הנביא) כותב הרבי:
מובא ב'שער הגלגולים' מקום קבורתו, ולא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה
.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מסכת ברכות לא, ע"ב.
- ↑ תהלים צט, ו.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, תורת חיים.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל רכח, א.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות חלק א' פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.
- ↑ ירושלים תש"ח
- ↑ שער הגלגולים הקדמה לז