שבטי ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל חבדפדיה.png ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי ה'

השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.

על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].

דינם[עריכה]

ישנה חקירה ידועה אם האבות והשבטים היה להם דין בן נח או דין בן ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין בן נח.

הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עשרת השבטים

צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו ונעלמו, בסוף זמן בית ראשון, ועקבותם לא נודעו עד היום.

יהודה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהודה

יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.

יוסף[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוסף הצדיק

יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]

ליוסף היו שני בנים: מנשה ואפרים, אותם שם יעקב לאבותיהם של שני שבטים עצמאיים במקום אביהם יוסף, דבר שהגדיל את מספרם של השבטים לשלוש עשרה.

בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני ניסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונת "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בניסיון בגבורה.

בנימין[עריכה]

קבר המיוחס[6] לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא

למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.

בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא הייתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].

אודות כך מובא בגמרא:

רצועה הייתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף[8] עליו כל היום"[9], לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר "ובין כתפיו שכן[10]

.

בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיא החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.

בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[11]

גורלות השבטים[עריכה]

בארץ המובטחת קיבל כל שבט את חלקו, חוץ משבט לוי.

  • שבט דן קיבל את חלקו באזור יפו ועקרון.
  • שבט אשר באזור הר הכרמל, עכו ועד אכזיב וצידון.
  • חלקו של שבט זבולון כלל את בית לחם.
  • חלקו של שבט יששכר כלל את תבור.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שמות השבטים לאור החסידות, שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א עמוד 14

הערות שוליים

  1. מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.
  2. רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
  3. לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
  4. ראה רש"י שם.
  5. רש"י שם בשם המדרש.
  6. הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.
  7. מסכת זבחים, נג, ב.
  8. כאדם המחשב ודואג. - רש"י.
  9. דברים לג יב
  10. המשך הפסוק הנ"ל
  11. מסכת בבא קמא יז, א.
תקופות ביהדות