שאול המלך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שאול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאול המלך היה אחד ממלכי ישראל שהיה צדיק גמור, הוכתר למלך על ידי שמואל הנביא. כונה על ידי דוד המלך הרבה פעמים בתואר "משיח הוי"ה"[1].

שרשו ממידת היסוד דעולם התוהו, הנרמז בשבעת המלכים בשם "שאול מרחובות הנהר".

מלכותו והדחתו[עריכה]

שאול המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות עמלק ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים.

באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם שאול המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' "כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך עמלק כו' והחרמת כו'", וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן שאול בטעם המצוה שעיקרה להאביד את עמלק מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר שאול "הקימותי את דבר ה'".

על כך השיב לו שמואל: "החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'" ומבאר אדמו"ר הזקן כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל[2]

ענינו ברוחניות[עריכה]

מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות הבינה שלמעלה מהתלבשות בעולם[3], שזה הוא שכתוב עליו[4] "ונחבא אל הכלים", דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות בכלים דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי.

ומכיון[3] שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב קרבנות מהשלל של עמלק, כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד אין סוף[5], וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר לשמואל: "הקימותי את דבר ה'" היינו שרצה לגרום קימה ועליה בספירת המלכות הנקראת "דבר הוי'", על ידי בירור התחתון.

אך האמת הייתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך.

מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של דוד המלך[6].

גודל מעלת נשמת שאול משיח השם האמיתי[עריכה]

רבי מנחם עזריה מפאנו שהיה מקובל אלוקי ופרשן קבלה איטלקי מפורסם, כותב בספרו על גודל מעלת נשמת שאול המלך, כי לפי דוד המלך, שאול המלך חמיו היה משיח השם ראש וראשון לישראל, וזו לשונו; מרגלא בפומיה דדוד המלך על שאול המלך חמיו: "שאול בחיר השם, משיח יהוה, וצדיק גמור, ושכינה עמו" (הרמ"ע מפאנו מאמר מאה קשיטה אות צ"ג).

הערות שוליים

  1. בעיקר בשמואל א' כד ו, ובשמואל א כו ט-יא
  2. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב נוסח שני: ביאור על התורה תשסד
  3. 3.0 3.1 מאמר ש"פ ראה תשי"ז
  4. שמואל א ט כב
  5. זהר חלק ב רלט א
  6. עץ חיים שער הנקודים