שחיטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שחיטה היא האופן איך לשחוט בהמה חיה ועוף כראוי באופן הכשר, מתייחסת לכל אדם המעוניין לאכול בשר בהמה, חיה או עוף, הוא חייב לשחוט את הבעל החיים קודם לאכילתם, באופן שמקובל לפי הלכות השחיטה. השחיטה צריכה להתבצע באופן הנכון והכשר, בהתאם להוראות התורה וההלכה, כדי שיהיה מותר לאכול את הבשר.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצווה לשחוט בהמה, חיה ועוף כראוי מבוססת על הפסוק בתורה[1]: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ". בתורה מצוּוַת השחיטה ודרכי ביצועה, כולל סימנים ומקום השחיטה. חז"ל מפרשים את הפסוק באופן המורה על השחיטה הראויה, שעליה כללה התורה את פרטי השחיטה לכל מיני בעלי החיים.

דיני המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על השוחט לדעת ולהקפיד על מספר דינים חשובים בהלכות השחיטה: 1. השחיטה צריכה להיעשות בסכין חדה ובדוקה. 2. הסכין צריכה לשחוט את הושט והגרגרת באופן ברור. 3. א. שהייה – יש להימנע משהייה בשחיטה, כלומר לא לעכב את השחיטה או לעצור אותה באמצע. 4. דרסה – השוחט צריך להימנע מלחיצה על הסכין בזמן השחיטה, שכן פעולה כזו פוסלת את השחיטה. 5. חלדה – הסכין לא צריכה להיות מכוסה או חבויה בעת השחיטה. 6. הגרמה – יש להקפיד על גבולות השחיטה בקנה ובושט. כל חורג מגבולות אלו יפסול את השחיטה. 7. עקור – אין לשחוט אם הסימנים (הושט והגרגרת) נפגעו בצורה שלא ניתן להחשיבם כמחוברים כראוי.

טעמי המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיבה לשחיטה כראוי נובעת ממספר טעמים: 1. הימנעות מצער בעלי חיים – השחיטה נעשית בצורה המפחיתה את סבל בעלי החיים. 2. הפרדת הדם מהבשר – יש להימנע מאכילת דם, ולכן השחיטה נעשית באופן שמפנה את הדם מהגוף. 3. הכשרת הבשר לאכילה – רק בשר ששחוט כראוי נחשב לבשר כשר. 4. הציווי המופיע בתורה – התורה מצווה על השחיטה בצורה מסוימת, ויש לציית להוראותיה.

הדרישה לבקיאות בהלכות שחיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו כן, כל שוחט חייב להיות בקיא בהלכות שחיטה ובדיקת הסכין. מי שאינו בקי בהלכות אלה לא רשאי לשחוט, ואם שחט שלא כראוי, בשרו אסור לאכילה. יש להימנע ממסירת השחיטה לאדם שאינו בקי, שכן יש חשש לפסול את השחיטה.

המצווה נוהגת בכל זמן ובכל מקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

המצווה נוהגת בזכרים ונקבות, וכוללת את כל בני ישראל. כל אדם, אף נשים וקטנים, רשאים לשחוט אם הם בקיאים בהלכות השחיטה. אך חכמים הזהירו שלא למסור להם את השחיטה מלכתחילה, מכיוון שהם עשויים לטעות. אם לא נשחט כראוי, הרי הבהמה נחשבת לנבלה ואסור לאכול ממנה, והעובר על כך לוקה[2].

שחיטת ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שחיטת ליובאוויטש

היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, והשחיטה באופן כללי צריכה לעמוד על רמת ההידור המקסימלי בהתאם לתנאי המקום והזמן, וכן להיות בהתאם לפסקי רבותינו נשיאינו.

הערות שוליים

  1. דברים יב, כא.
  2. ספר החינוך מצוה תנא.
משובים קודמים
משוב על הערך