מסכת בבא בתרא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הרב מרדכי מענטליק לקראת שנת הלימודים תשד"מ שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת בבא בתרא: להחזיר
ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת
ויהי רצון שבקרוב ממש יחזיר הקב"ה האבדה – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא
(זהר חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ולבית – המקדש תליתאה
.

במסכת בבא בתרא יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מהדיר ספרי הראשונים, רבי משה הרשלר, ביקר אצל הרבי במהלך חלוקת דולרים לצדקה בראש חודש תמוז תש"נ, וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך". ומיד הוסיף: בזוהר כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום הגלות, שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות. בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

מיגו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מיגו

אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב אברהם סופר, נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך[1].

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[2], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[3] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.[4]

חזקת שלש שנים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזקת שלש שנים

חזקת שלש שנים היא דין מדיני חזקה האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.

ביאורי הרבי[עריכה]

  • י ב. וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר"א ר"י ור"ג. שערי צדקה עמ' נג (עמ' 48)
  • קעו א. ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה]

הקשר של המסכת לגאולה[עריכה]

לקראת שנת ה'תשנ"ב, בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב גאולה ומשיח הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מהסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד, אולם הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית לא נענתה לבקשת התמימים והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה[5] את מסכת בבא בתרא לגאולה, ותלמידי הישיבה למדו מכך שהמסר מהרבי הוא שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לגאולה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כך גם סיפר הרב יוסף יצחק וילשנסקי.
  2. חותנו של רבי חיים מצאנז.
  3. רבי אלחנן וסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
  4. רבי יעקב ישראל קנייבסקי בספרו קהילות יעקב, ורבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.
  5. שיחת בא-בשלח, תשנ"ב.