מסכת יומא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת יומא ישנם שמונה פרקים ושמונים וששה וחצי דפים.

נושא המסכת הוא בעניני יום הכפורים, והנושאים המסתעפים הן: דיני כהן גדול וסדר העבודה, הקלפי והשעיר לעזאזל, איסורי אכילה ביוהכ"פ. וכן בעניני שחיטת התמיד, ותרומת הדשן.

רב שרירא גאון היה קורא למסכת זו בשם כיפורים.

ביאורי הרבי[עריכה]

במסכת מבואר[1] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) שאכן יכולים לשלול זאת.[2]

ביאורים נוספים[עריכה]

  • ח ב. וכי לשכת פרהדרין הייתה, והלא לשכת בלווטי הייתה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1914 (עמ' 168)
  • נב א. ה' מקראות אין להם הכרע, ואחד מהם משוקדים, דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתוריה ופרחיה. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1916 (עמ' 170)

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה]

הערות שוליים

  1. דף פ"ו ב.
  2. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.