עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחד מיעודי עידן הגאולה, יעוד זה מבטא את אריכות ואיכות החיים לעתיד לבוא, כחלק משינוי העולם לטוב וביטול הרע והמוות, וזקנים וזקנות ישבו ברחובות כמו הצעירים.

מקורות[עריכה]

עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים.

זכריה, פרק ח, פסוק ד.

ומפרש המצודת ציון על הפסוק:

עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות, רצונו לומר לא ישיגם החולשה לשבת בית, כי אם ברחובות ישבו כדרך הבחורים.

פעם הלכו רבי עקיבא וחביריו ליד הר הבית וראו שועלים מהלכים במקום קודש הקודשים, והחלו לבכות על גודל החורבן, ורבי עקיבא החל לצחוק, שאלו אותו לפשר הצחוק, ואמר עכשיו שאני רואה שמתקיימת נבואת הנביא אוריה: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער"[1], בטוח אני שתתקיים גם נבואתו של זכריה עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים.[2]

בחסידות[עריכה]

על יעוד זה שואל הרבי, הייתכן, זקנות ברחובות העיר? הרי על פי ההלכה, על בנות ישראל לשמור על צניעות יתר, "כל כבודה בת מלך פנימה", וכמו כן תמוה מה שכתוב "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים... קול כלה", הרי ישנו איסור לשמוע קולה של אישה?

בגאולה יעביר ה' את רוח הטומאה מן הארץ, לא יהיה מציאות של רע כלל, וכל הרע יהפך לטוב מושלם, לא יהיו לאדם רצונות ותאוות שליליות. לכן ממילא אין את הבעייתיות של 'קול אישה' ושל ישיבת זקנות ברחובות העיר.

ואדרבה מכיוון שהשכר על המצווה הוא דומה למצווה עצמה, יעוד זה ניתן על פעולתן ועסקנותם של נשות ישראל בהפצת המעיינות והפצת היהדות גם ברחובות (כמובן בצורה המותרת על פי ההלכה).[3]

הערות שוליים

  1. מיכה פרק ג' פסוק י"ב.
  2. סיפור זה מובא בסיום מסכת מכות.
  3. שיחות קודש, שיחת י' שבט תשכ"ה