סמל חבדפדיה.png

הידעת? חב"דפדיה משמשת כמקור מידע על חסידות חב"ד בקורסים אקדמאים ובכתבות בתקשורת,
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

דבר מלכות תזריע מצורע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה ("מלכות שבתפארת") היא ה"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש.
סדרת הספרים 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה שיצאה בעקבות הוראת הרבי בשיחה ללמוד ענייני גאולה ומשיח.

דבר מלכות תזריע מצורע הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ו' אייר תשנ"א.

השיחה עוסקת בכך שהדרך הטובה ביותר להביא את המשיח הוא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע[עריכה]

החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח' שיצאה מספר ימים קודם השיחה, הרבי בשיחה עצמה התייחס לחוברת ואמר:"בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

השיחה נאמרה כהמשך להשיחה הידועה שנאמרה כשבוע קודם לכן בה זעק הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!". כמה ימים לפני אמירת השיחה הוציאו מספר בחורים חוברת של "מפתח עניינים" של שיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח שזכה להסכמה מהרבי. שלוחים רבים ששאלו את הרבי לאחר אמירת השיחה מה יש עוד לעשות שלח להם הרבי את השיחה הזאת.

לאחר אמירת השיחה החל הרבי לחלק משקה והתבטא שאלו שהכינו את המשקה ופרסמו אותו הם יקחו את המשקה, ופרסום זה נעשה פרסום בסדר ההשתלשלות. לאחר מכן עלו דוד נחשון, אבי טאוב ושמריהו הראל וקיבלו "לחיים", ולאחר מכן הכריז דוד נחשון:"משקה זה יחולק בכל המטות והוועדים הקשורים עם ביאתו והתגלותו של המשיח, בקשר עם התגלותו והכתרתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א למלך המשיח! וזאת בקשר עם זה שכבר פסקו הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!", ולאחר מכן החל הקהל לשיר "יחי אדוננו" במנגינת "חיילי אדוננו" כאשר הרבי מעודד בפעם הראשונה את השירה בפומבי[1].

תוכן השיחה[עריכה]

הרבי בתחילת השיחה הקשה על צירוף שני הפרשיות "פרשת תזריע ו"פרשת מצורע" יחד, בעוד תזריע מסמל על הולדה וגאולה, ומצורע מסמל על גלות וכיצד יתכן שפרשה על גלות באה אחרי פרשה של גאולה?, הרבי גם הקשה על שמם של הפרשה הרי פרשת תזריע ששמה הוא קשור לגאולה מדברת על נגעים, בעוד פרשת מצורע ששמה מסמל על גלות, מתאר דווקא כיצד איך לטהר את הנגעים.

הרבי עונה[2] שהגלות (כמו נגעים) היא דבר מאוד גבוה אך בשל העלם וההסתר השרוי בעולם הם נראים דבר לא טוב, אך עם זאת הדבר הזה הוא רק בחיצוניות בלבד ולא בפנימיות, והדרך לתקן את זה זה על ידי הבאת הגאולה, ולכן פרשה של גאולה ("תזריע") מדברת על גלות שהוא דבר גבוה שיתגלה וימשך בגאולה, ופרשה של גלות ("מצורע") מדברת על גאולה שהוא העניין שמתגלה על ידי תיקון הגלות.

הרבי אמר שהדרך הטובה ביותר לתקן את הגלות היא על ידי לימוד תורה, ובמיוחד לימוד ענייני גאולה ומשיח, הרבי גם קישר זאת עם המידה שחלה ביום שבו נאמרה השיחה - מלכות שבתפארת, "מלכות"- ענייני משיח, "תפארת" - כינוי לתורה.

בעקבות השיחה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לימוד ענייני גאולה ומשיח

בעקבות הוראתו של הרבי בשיחה שלימוד ענייני גאולה ומשיח הוא הדרך הישרה לביאת המשיח, החלו שיעורים ברחבי העולם בענייני גאולה ומשיח, וכמו החל לצאת קובץ שבועי בשם "קונטרס דבר מלכות י"ב" המלקט את שיחותיו של הרבי מתוך הליקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח ואף חולק על ידי הרבי. הוראה זו (של לימוד ענייני גאולה ומשיח) חזרה על ידי הרבי גם בשיחות שלאחר מכן[3].

הרבי בשיחה עצמה ציין גם מספר הוראות בקשר ללימוד ענייני גאולה ומשיח שהם: א. הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה גם בתורה שבכתב וגם בשעל פה. ב. כל אחד מחויב ללמוד, אנשים נשים וטף כולל בעלי עסק או לומדי תורה. ג. הלימוד צריך להיות ברבים ובעשרה[4].

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. מאחורי השיחות, עמ' 63, בהוצאת חדור בד"ם.
  2. תשובה שעונה גם על השאלה איך יתכן שמשיח נקרא "מצורע".
  3. דבר מלכות בלק, דבר מלכות חיי שרה.
  4. סעיף י"ב ואילך.